מחקרים על חיסונים

בתקופה האחרונה עולות שאלות רבות בנוגע לחיסון החדש שהגיע לארצנו ולכן חשבתי שזה יעזור לחלקכם אם אאגד מידע על הנושא. איך נקרא החיסון? החיסון נקרא בקסרו (Bexsero) או 4CMenB. נגד איזה חיידק החיסון מגן? ולאיזו מחלה החיידק גורם? החיסון הוא נגד החיידק נסריה מנינגיטיס ( Neisseria Meningitidis ) מזן B. זן זה, הוא זן הכי נפוץ בארצנו. החיידק קיים באף ובלוע של כ-10%-20% מהאוכלוסייה אך לפעמים הוא הופך למחולל מחלה. אין זה משנה אם מישהו נשא או לא מכיוון שהחיידק יכול גם להיות אצל אלו שהם לא נשאים. החיידק קיים באף ובלוע של כ-10%-20% מהאוכלוסייה אך לפעמים הוא הופך למחולל מחלה. אין זה משנה אם מישהו נשא או לא מכיוון שהחיי דק יכול גם להיות אצל אלו שהם לא נשאים. החיידק גורם למחלה מאוד אלימה! 10%-15% מהחולים במחלה אינם שורדים. חלק לא מבוטל מאלו ששורדים (כ-30%), יוצאים עם נזקים לכל החיים עקב נזק מוחי, קטיעה של האיברים, איבוד שמיעה וכו'. כאשר מאובחנת מנינגוקוקסמיה מדובר כבר בחיידק שחדר לדם ובעקבות זאת עלול להתרחש כשל במערכות איברים שונות, דימומים בלתי נשלטים בשל הפרעה במנגנון קרישת הדם, פ

מחקר חדש מראה שחיסון החצבת הציל עשרות אלפי ילדים בהודו מאז שנכנסה תוכנית חיסונית לאומית במדינה. מי שלא יודע, היקף התמותה מחצבת במדינות עולם שלישי הוא בכי רע. כ-10% עד 30% מהחולים בחצבת מתים במדינות עולם שליש י. זו ממש לא מחלת ילדות קלה. למעשה, שליש ממקרי המוות בעולם עקב חצבת מתרחשים בהודו! עשרות אלפי ילדים נפטרו כל שנה מהמחלה. אך למרות זאת, בשנת 2010, הודו החליטה להכניס תוכנית חיסונים לאומית הכוללת 2 מנות נגד חצבת. החלטה זו שינתה את כל המאזן של מקרי המוות. ארגון הבריאות העולמי הודיע בעבר שאכן יש ירידה במקרי המוות בהודו עקב חצבת, אבל לא ידעו עד היום עד כמה תוכנית החיסונים השפיעה על כך. צוות המחקר בראשות Benjamin KC Wong, סקר את כל מקרי המוות שהתרחשו במחקר לאומי שהתבצע בהודו בשנים 2005-2013 שבאופן מדגמי התבצע על 1.3 מיליון בתי אב. הם זיהו כ-27,000 מקרי מוות של ילדים בשנים הנ"ל בגילאי חודש עד 59 חודשים. החוקרים עשו השוואה סטטיסטית במקרי המוות לפני ואחרי כניסת תוכנית החיסונים החדשה והם ראו את הנתונים הבאים: מאז כניסת תוכנית החיסונים החדשה, החיסון הציל בין 41,000 ל-56,000

מחקר חדש של ה-CDC מראה שיש ירידה של גידולים פרה-סרטניים בצוואר הרחם (מסוג +CIN2) אצל נשים בארה"ב עקב חיסון נגד וירוס הפפילומה. החוקרים בראשות Nancy M. McClung מה-CDC עקבו אחרי נשים ברחבי ארה"ב משנת 2008 עד שנת 2016 מגיל 18 ומעלה. החוקרים ראו שהירידה ביחס של CIN2+ ל-100,000 נשים ירד באופן משמעותי בעיקר אצל האוכלוסייה המחוסנת בגילאים 18 עד 19 ובגילאים 20 עד 24. אך לעומת זאת הייתה עליה משמעותית אצל אוכלוסייה לא מחוסנת בגילאים 40 עד 64. בשנת 2008 כ-216,000 נשים אובחנו עם גידולים מסוג CIN2+ כאשר יותר מחצי מהם (55%) היו נשים בגילאים 18 עד 29. לעומת זאת, בשנת 2016 כ-196,000 נשים אובחנו עם גידולים מסוג CIN2+ כאשר כ-36% מהן היו נשים בגילאים 18-19. כ-3/4 מהמקרים (76%) שאובחנו עם CIN2+ היו עקב זנים של וירוס הפפילומה שיש נגדם חיסון. החוקרים טוענים שהירידה במקרים אצל האוכלוסיה הצעירה היא עקב כניסת החיסון לתפוצה רחבה ואילו העליה באוכלוסיה המבוגרת שברובה לא מחוסנת הוא עקב שיפור בסקירה המוקדמת בארה"ב. מקור: https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/68/wr/mm6815a1.htm?s_cid=mm6815a1_w