מחקרי בטיחות על חיסונים

ברוכים הבאים למאגר מקיף העוסק במחקרי בטיחות על חיסונים. 

החלטתי לתרגם ולהנגיש את הדף הבא להורים (עם הערות שלי בסוגריים).
בדף זה, יש מאגר מצוין של מספר מחקרים נבחרים על שלל נושאים הקשורים לבטיחות של החיסונים. המאגר מאוד ברור וקל לקריאה, חלק לא קטן מהמחקרים כבר הוזכרו בקבוצה ודנו עליהם רבות, אך חשבתי שלפעמים לחלקנו, נוח יותר לקרוא את המידע בעברית.

המאגר נכתב ומנוהל על ידי ד"ר Paul Offit. רופא ילדים המומחה במחלות זיהומיות, אימונולוגיה, וירולוגיה וחיסונים. הוא גם בין המפתחים של חיסון הרוטה. ד"רOffit  הוא רופא בכיר באחד מבתי החולים הטובים בעולם לילדים הנקרא Children's Hospital of Philadelphia, והוא הקים וערך ביחד עם עמיתיו בבית החולים באתר הנהדר שלהם, מאגרי מידע שמיועדים להורים ולאנשי מקצוע ובהם יש מידע על חיסונים, מחקרי בטיחות, פירוט מעמיק על החיסונים ומרכיביהם וכו'.

בלינק הזה יש את כל המידע שאתם צריכים באנגלית. אני באמת ממליץ לכם לבקר באתר, זה מקור מידע אמין, מדויק ומאוד ברור ונגיש.

אני גם ממליץ לעקוב אחרי הדף שלו בפייסבוק. 

בנוסף לד"ר Offit הדף שאני מתרגם נכתב בין היתר גם על ידי ד"ר Plotkin הידוע שהוא מומחה עולמי בנושא חיסונים וגם פיתח מספר חיסונים חשובים. מלבד זאת, השתתפה בכתיבה לא אחרת מאשר פרופ' דורית רובינשטיין רייס, פרופסורית למשפטים ב-California Hastings College of Law, מומחית בעלת שם עולמי להיבטים המשפטיים של נושא החיסונים וחברת עמותת מדעת. 

ד"ר Offit אישר את תרגום העמוד.

*******************************

תוכן עניינים:

• אלומיניום בחיסונים
• חיסון ה-MMR ואוטיזם
• חיסונים וסוכרת
• דנ"א בחיסונים
• פורמילדהיד בחיסונים
• חיסונים ותסמונת גיאן-בארה
• בטיחות חיסון הפפילומה
• חיסונים וטרשת נפוצה
• חיסון השעלת וסיבוכים נוירולוגים
• חיסונים ומוות בעריסה
• האם יש עומס על הילדים במתן מספר חיסונים
• פוליסורבט 80
• חיסונים ושמרים

לא תרגמתי את הנושאים הבאים שפחות רלוונטיים לארץ: תימרוסל (לא ניתן בארץ ולא גורם לאוטיזם), חיסונים ואדג'וונטים אחרים שהם לא מבוססים על מלחי אלומיניום, מחקרים ישנים מאוד על רכיב השעלת התאי שלא מיוצר ולא משווק יותר ולכן לא רלוונטי. 

*******************************

אלומיניום בחיסונים:

שם המחקר	תקציר
Karwowski MP, Stamoulis C, Wenren LM, et al. Blood and hair aluminum levels, vaccine history, and early infant development: a cross-sectional study. Acad Pediatr 2018;18:161-165.	החוקרים בדקו את רמת האלומיניום בדמם ושיערם של ילדים בני 9 חודשים עד 13 חודשים, למעט ילדים שקיבלו תרופות שהן יש תרכיב אלומיניום. החוקרים בדקו את היסטורית החיסונים של הילדים, את היכולות המוטוריות, השפה והקוגניטיביות של הילדים. החוקרים לא מצאו קשר בין רמות האלומיניום בדמם ובשיערם של הילדים ולהיסטורית החיסונים שלהם (משמע, ילדים שקיבלו מעט חיסונים יכולים להיות עם כמות גבוה יותר של אלומיניום בדם מאשר ילדים שקיבלו יותר חיסונים). החוקרים לא מצאו קשר בין רמות האלומיניום בדם לבין הסטטוס התפתחותי (משמע, ילדים ללא עיכוב התפתחותי היו יכולים להיות עם רמת אלומיניום בדם הזהה בדמם של ילדים עם עיכוב התפתחותי).
Ameratunga R, Gills D, Gold M, et al. Evidence refuting the existence of autoimmune/autoinflammatory syndrome induced by adjuvants (ASIA). J Allergy Clin Immunol Pract 2017;5:1551-1555.	החוקרים סקרו שתי מחקרים שהפריכו את ההיפותזה של סינדרום ASIA (autoimmune/autoinflammatory syndrome induced by adjuvants) שהוצעה על ידי ד"ר שינפלד ועמיתיו. במחקר אחד, חולי לופוס לא סבלו מהחמרה של המחלה לאחר קבלה של חיסון הפטיטיס B שבו יש אדג'וונט אלומיניום. במחקר השני, החוקרים בדקו את השכיחות של מחלות אוטואימוניות אצל יותר מ-18,000 מטופלים שקיבלו טיפולים אימונותרפים עם אלרגן ספציפי בזריקות תת-עוריות ובהן היו כמויות גבוהות של אלומיניום. המטופלים שקיבלו את הזריקות עם האלומיניום היו עם שכיחות נמוכה יותר של מחלות אוטואימוניות לעומת קבוצת הבקרה (הקבוצה שלא קיבלה זריקות עם אלומיניום). החוקרים הגיעו למסקנה שהמחקרים מפריכים את ההיפותזה שתסמונת ASIA  קיימת.
Mitkus RJ, King DB, Hess MA, et al. Updated aluminum pharmacokinetics following infant exposures through diet and vaccination. Vaccine 2011; 29:9538-9543.	במחקר זה, החוקרים מצאו שכמות האלומיניום בחיסונים (לפי לוח הזמנים של ה-CDC שדומה יחסית ללוח הזמנים בישראל) ובתזונה שהתינוק נחשף אליו בשנה הראשונה לחייו, היא בכמות בטוחה ונמוכה בהרבה מהכמות המקסימלית, גם אם התינוק היה במשקל מאוד נמוך ביחס לגילו (כלומר שווה או מתחת לאחוזון ה-5 של המשקל).
Jefferson T, Rudin M, Di Pietrantonj C. Adverse events after immunization with aluminium-containing DTP vaccines: systematic review of the evidence. Lancet Infect Dis 2004;4:84-90.	החוקרים סקרו את השכיחויות של תופעות לוואי מסוכנות/קשות (adverse effects)  לאחר חשיפה לחיסון ה-DTP (דיפתריה, טטנוס ושעלת) המכיל מלחי אלומיניום. כאשר החיסון ניתן לבד או עם חיסונים אחרים והשוו אותם מול חיסונים זהים שהיו בהם מינונים שונים של מלחי אלומיניום או חיסונים זהים שלא היו בהם מלחי אלומיניום כלל. המחקר היה על ילדים עד גיל 18 חודשים. חיסונים שבהם היו מלחי אלומיניום הראו שלעומת חיסונים ללא מלחי אלומיניום, היה יותר אודם מקומי/נפיחות באזור ההזרקה (עקב התגובה של מערכת החיסון לאדג'וונט). אך לא מצאו שום קשר בין החיסונים המכילים מלחי אלומיניום, לתופעות לוואי מסוכנות/קשות.

יש עוד מחקרים רבים שנעשו על אלומיניום, אני מציע לכם לקרוא על מחקרים אחרים שהזכרתי בפוסט שכתבתי בפייסבוק או בבלוג שלי.

*******************************

חיסון ה-MMR ואוטיזם

אני מציע לכם לקרוא את המחקר שפורסם ממש לאחרונה שסיכמתי בקצרה בבלוג שלי. 

שם המחקר	תקציר
Jain A, Marshall J, Buikema A, et al. Autism occurrence by MMR vaccine status among US children with older siblings with and without autism. JAMA 2015;313(15):1534-1540.	החוקרים אמדו כ-100,000 אחאים צעירים שקיבלו או לא קיבלו חיסון MMR לאחר שהאחות/האח המבוגרים יותר אובחנו על הספקטרום האוטיסטי (ASD). התוצאות שהתקבלו הם - עבור ילדים עם או ללא אחים מבוגרים עם ASD, לא היה הבדל בסיכון היחסי המותאם של ASD לאי קבלת חיסון או בין מנה אחת של MMR או שתי מנות של MMR. החוקרים הסיקו כי קבלת חיסון MMR לא נמצאה קשורה בסיכון מוגבר ל-ASD אפילו בקרב ילדים שאחיהם הגדולים יותר, סבלו מ-ASD. לכן, היו אמורים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעה זו.
Taylor LE, Swerdfeger AL, Eslick GD. Vaccines are not associated with autism: an evidence-based meta-analysis of case-control and cohort studies. Vaccine 2014;32:3623-3629.	החוקרים ערכו מחקר מסוג מטא-אנליזה (איגדו המון מחקרים שונים ובדקו אותם – זה סוג המחקר שנחשב באיכות הגבוהה ביותר) על מחקרים מסוג מקרה-ביקורת (Case-control) ומחקרי עוקבה (Cohort), שבדקו את הקשר בין קבלת חיסונים לבין התפתחות של אוטיזם. במחקר נכללו חמישה מחקרי עקובה, שכללו יותר מ -1.2 מיליון ילדים וחמישה מחקרי בקרה-ביקורת מקרה שכללו יותר מ -9,000 ילדים. החוקרים מצאו כי חיסונים, תימרוסל וחיסונים משולבים (MMR) לא היו קשורים להתפתחות אוטיזם או הפרעת ספקטרום האוטיזם (ASD).
Hornig M, Briese T, Buie T, et al. Lack of association between measles virus vaccine and autism with enteropathy: a case-control study. PLoS ONE 2008;3(9):e3140.	החוקרים ביצעו מחקר שבו העריכו ילדים עם הפרעות במערכת העיכול כאשר אותם ילדים היו עם או בלי אוטיזם. המחקר נעשה על מנת לקבוע אם הילדים עם אוטיזם היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות עם דלקת ברקמת והאם יש נוכחות וקשר לרנ"א (RNA) ויראלי של וירוס החצבת להופעה של הדלקת. החוקרים גם בדקו אם אוטיזם וסיפטומים של מערכת העיכול קשורים לקבלה של חיסון ה-MMR. חוקרים מצאו שאין קשר. אין הבדל בין ילדים עם או ללא אוטיזם ברמות הדנ"א הויראלי במערכת העיכול ואין קשר לתסמינים ודלקות של רקמת המעי (במילים אחרות - אין קשר בין סימפטומים של מערכת העיכול ומופע של אוטיזם) ואין קשר בקבלה של חיסון ה-MMR להופעה של אוטיזם או להופעה של תסמינים דלקתיים של מערכת העיכול.
Uchiyama T, Kurosawa M, Inaba Y. MMR-vaccine and regression in autism spectrum disorders: negative results presented from Japan. J Autism Dev Disord 2007;37:210-217.	החיסון המשולש (MMR) ניתן ביפן בין השנים 1989 ו-1993, החיסון ניתן כמנה בודדת בין הגילאים 12 עד 72 חודשים. החוקרים בחנו את שיעור ההפרעות בספקטרום האוטיזם (ASD) שעסקו בסימפטומים רגרסיביים (אוטיזם רגרסיבי), אצל ילדים שקיבלו או לא קיבלו MMR במהלך אותה תקופה. לא נמצאו הבדלים בשכיחות בין אלה שקיבלו את החיסון או לא קיבלו את החיסון.
Afzal MA, Ozoemena LC, O’Hare A, et al. Absence of detectable measles virus genome sequence in blood of autistic children who have had their MMR vaccination during the routine childhood immunization schedule of UK. J Med Virol 2006;78:623-630.	החוקרים בדקו את דמם של 15 ילדים שאובחנו עם אוטיזם ורגרסיה התפתחותית וקבלה קודמת מתועדת של חיסון ה-MMR. הגנום הויראלי של הוירוס החצבת לא היה נוכח בכל הדגימות שנבדקו. החוקרים הסיקו כי נגיף מזן החיסון נגד חצבת, לא נמצא אצל ילדים אוטיסטית עם רגרסיה התפתחותית.
Honda H, Shimizu Y, Rutter M. No effect of MMR withdrawal on the incidence of autism: a total population study. J Child Psychol Psychiatry 2005;46(6):572-579.	חיסון ה-MMR ניתן ביפן בין השנים 1989 ו-1993, החיסון ניתן רק כמנה אחת בין הגילאים 12 ל-72 חודשים. החוקרים מצאו כי בעוד ששיעורי החיסון ל-MMR ירדו באופן מובהק בקבוצת הלידה של השנים 1988 עד 1992 (~ 70% בשנת 1988, <30% בשנת 1991 ו-10% בשנת 1992), עלה שיעור השכיחות המצטברת של ASD עד גיל 7 שנים באופן משמעותי (כלומר עליה במקרי האוטיזם למרות שהפסיקו לתת את החיסון המשולש – אין קשר לחיסון). המחברים הגיעו למסקנה כי הפסקת השימוש בחיסון MMR במדינות שבהן הוא עדיין בשימוש לא יוביל לירידה בשכיחות של ASD.
Smeeth L, Cook C, Fombonne E, et al. MMR vaccination and pervasive developmental disorders: a case-control study. Lancet 2004;364:963-969.	החוקרים סקרו מסד נתונים מרכזי בבריטניה ובדקו מטופלים שאובחנו עם אוטיזם או הפרעות התפתחותיות אחרות (PPD – Pervasive developmental disorders) במשך 28 שנים ומטופלים בגילאים דומים ללא האבחונים הללו, כדי לקבוע אם קבלת חיסון ה-MMR קשורה לסיכון מוגבר לאוטיזם או ל-PPD. הם לא מצאו קשר בין חיסון ה-MMR לבין סיכון האוטיזם או ל-PPD.
Madsen KM, Hviid A, Vestergaard M, et al. A population-based study of measles, mumps, and rubella vaccination and autism. N Engl J Med 2002;347(19):1477-1482.	החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית של כל הילדים (500,000) שנולדו בדנמרק בין השנים 1991 ל-1998, כדי לקבוע אם קיים קשר בין קבלת חיסון MMR לבין אבחנה של אוטיזם או הפרעות בספקטרום האוטיסטי. לא נמצא קשר בין החיסון לבין אוטיזם או הפרעות בספקטרום האוטיסטי (כאמור המחקר הדני החדש שהתפרסם ממש לאחרונה גם בדק את ההקשר בין ילדים שלא קיבלו אף חיסון לעולם וגם את ההקשר האם יש שכיחות גבוהה יותר אצל אחאים לילדים אוסיסטים בסיכון גבוה, המחקר החדש לא מצא קשר).
Taylor B, Miller E, Farrington CP, et al. Autism and measles, mumps, and rubella vaccine: no epidemiological evidence for a causal association. Lancet 1999;353:2026-2029.	החוקרים בדקו האם החלת השימוש בחיסון ה-MMR בבריטניה בשנת 1998 השפיעה על השכיחות של אוטיזם באוכלוסייה. החוקרים בחנו ילדים שנולדו בין השנים 1979 ל-1998 והם לא מצאו שינוי פתאומי בשכיחות של אוטיזם לאחר כניסת החיסון המשולש ולא נמצא קשר בין קבל החיסון והתפתחות של אוטיזם.

*******************************

חיסונים וסוכרת (סוג 1 וסכרת הריון) :

סוכרת מסוג 1

שם המחקר	תקציר
Vaarala O, Jokinen J, Lahdenkari M, et al. Rotavirus vaccination and the risk of celiac disease or type 1 diabetes in Finnish children at early life. Pediatr Infect Dis 2017;36:674-675.	החוקרים ערכו מחקר עוקבה שבדק האם חיסון נגד רוטה וירוס קשור להתפתחות סוכרת מסוג 1 אצל ילדים פינים. מדינה שבה יש את השכיחות הגבוהה ביותר של סוכרת סוג 1 בעולם, החוקרים מצאו כי קבלת החיסון רוטה ירוס מוקדם בחיים לא שינתה את הסיכון לסוכרת סוג 1 4-6 שנים לאחר החיסון.
Beyerlein A, Strobl AN, Winkler C, et al. Vaccinations in early life are not associated with development of islet autoimmunity in type 1 diabetes high-risk children: results from prospective cohort data. Vaccine 2017;35:1735-1741.	החוקרים בדקו את הקשר בין התחסנות לבין התפתחות סוכרת מסוג 1 אצל ילדים עם סיכון משפחתי גבוה למחלות אוטואימוניות. הוערכו הרשומות של יותר מ-1,900 ילדים. החוקרים לא מצאו עדויות לכך שחיסונים מוקדמים הגבירו את הסיכון לסוכרת מסוג 1 אצל ילדים בסיכון גבוה.
Rousseau MC, El-Zein M, Conus F, et al. Bacillus Calmette-Guerin (BCG) vaccination in infancy and risk of childhood diabetes. Paediatr Perinat Epidemiol 2016; 30:141-148.	חוקרים לא מצאו קשר בין קבלת חיסון BCG (חיסון נגד שחפת) בשנה הראשונה של החיים לבין התפתחות שלאחר מכן של סוכרת סוג 1 במהלך 20 השנים הבאות.
Morgan E, Halliday SR, Campbell GR, et al. Vaccinations and childhood type 1 diabetes mellitus: a meta-analysis of observational studies. Diabetologica 2016;59:237-243.	החוקרים בחנו מחקרים שהשוו את שיעורי ההתחסנות אצל כ-13,000 ילדים עם סוכרת מסוג 1 לעומת קבוצת בקרה (ילדים ללא סכרת מסוג 1). החוקרים לא מצאו כל קשר בין קבלת חיסון כלשהו לילדים לבין התפתחות סוכרת מסוג 1.
Grimaldi-Bensouda L, Guillemot D, Godeau B, et al. Autoimmune disorders and quadrivalent human papillomavirus vaccination of young female subjects. J Int Med 2014;275(4): 398-408.	החוקרים סקרו את הרישומים של נשים בגילאי 14-26 שנים כדי לקבוע אם חיסון HPV (Gardasil) הגביר את הסיכון להפרעות אוטואימוניות. הם לא מצאו כל עדות לעלייה בסיכון לסוכרת מסוג 1, פרפורה טרומבוציטופנית אידיופטית (ITP), טרשת נפוצה, תסמונת Guillain-Barre, זאבת (SLE), דלקת מפרקים שגרונית, דלקת פרקים נערית או מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס.
Hviid A, Stellfeld M, Wohlfahrt J, et al. Childhood vaccination and type 1 diabetes. New Engl J Med 2004;350:1398-1404.	החוקרים העריכו את כל הילדים שנולדו בדנמרק במשך 10 שנים כדי לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין חיסונים בילדות לבין התפתחות סוכרת מסוג 1. החוקרים לא מצאו קשר כלשהו עם כל החיסונים שנחקרו. אלו החיסונים טטנוס-דיפתריה (DT), החיסון נגד הומופיליוס אינפלואנזה (Hib), חיסון מומת של פוליו (IPV), חיסון מחומש (DTaP+IPV), חיסון השעלת הישן (התאי, שלא ניתן יותר בארץ), MMR ופוליו חי-מוחלש בטיפות. בנוסף, התפתחות סוכרת מסוג 1 אצל ילדים בעלי נטייה גנטית (למשל, יש להם להם אחאים עם סוכרת מסוג 1) לא נמצאה קשורה לחיסון.
Black SB, Lewis E, Shinefield HR, et al. Lack of association between receipt of conjugate Haemophilus influenzae type b vaccine (HbOC) in infancy and risk of type 1 (juvenile onset) diabetes: long-term follow-up of the HbOC efficacy trial cohort. Pediatr Infect Dis J 2002; 21(6):568-569.	החוקרים ביצעו מחקר מעקב במשך 10 שנים על 40,000 ילדים כדי להעריך את השכיחות של סוכרת סוג 1 אצל אלו שקיבלו או לא קיבלו את חיסון ה-Hib. החוקרים לא מצאו הבדלים בשיעורי הסוכרת מסוג 1 בין שתי הקבוצות.
DeStefano F, Mullooly JP, Okoro CA, et al. Childhood vaccinations, vaccination timing, and risk of type 1 diabetes mellitus. Pediatrics 2001;108(6).	החוקרים ביצעו מחקר אפידמיולוגי בקנה מידה גדול כדי לקבוע אם קבלת חיסונים שונים של ילדות, או עיתוי החיסונים, הגדילו את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 1. החוקרים לא מצאו כל עדות לסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בקרב אלו שקיבלו את החיסונים DTaP, DTP, MMR, Hib, הפטיטיס B או חיסון נגד אבעבועות רוח בהשוואה לאלו שלא קיבלו את החיסונים. בנוסף, החוקרים לא מצאו הבדלים בסיכון לסוכרת מסוג 1 אצל תינוקות שקיבלו את חיסון הפטיטיס B בלידה, לעומת אלו שקיבלו את החיסון בגיל 2 חודשים ומעלה.
Karvonen M, Cepaitis Z, Tuomilehto J. Association between type 1 diabetes and Haemophilus influenzae type b vaccination: birth cohort study. BMJ 1999;318:1169-1172.	החוקרים בחנו את הקשר בין עיתוי התחסנות ב-Hib לבין התפתחות של סוכרת סוג 1 לאחר מועד ההתחסנות. חולים שלא קיבלו את חיסון Hib הושוו לאלה שקיבלו את החיסון בגיל 3 חודשים ובוסטרים בגיל 14 עד 18 חודשים, ואלה שחוסנו בגיל 24 חודשים בלבד. החוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בסיכון לסוכרת סוג 1 בקרב קבוצות אלו במהלך מעקב של 10 שנים.
Graves PM, Barriga KJ, Norris JM, et al. Lack of association between early childhood immunizations and β-cell autoimmunity. Diabetes Care 1999;22:1694-1697.	החוקרים בחנו את הקשר בין התחסנות לבין סוכרת סוג 1 אצל ילדים מתחת לגיל 12 שנים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם המחלה. החוקרים לא מצאו כל קשר בין קבלת חיסונים נגד הפטיטיס B, Hib, פוליו או DTP לפני 9 חודשים והתפתחות סוכרת מסוג 1.
Heijbel H, Chen RT, Dahlquist G. Cumulative incidence of childhood-onset IDDM is unaffected by pertussis immunization. Diabetes Care 1997;20(2):173-175.	החוקרים מצאו כי לא נמצאו הבדלים בשכיחות סוכרת סוג 1 בילדים ב-12 שנים הראשונות לחייהם לבין אלה שנולדו לפני או אחרי שהוצא חיסון השעלת התאי מתוכנית החיסון הלאומית השבדית.

סכרת הריון

שם המחקר	תקציר
Naleway AL, Irving SA, Henninger ML, et al. Safety of influenza vaccination during pregnancy: a review of subsequent maternal obstetric events and findings from two recent cohort studies. Vaccine 2014;32(26): 3122-3127.	החוקרים העריכו נשים בהריון בהקשר של סיבוכים הקשורים להריון, כולל סוכרת הריון, כדי לקבוע אם ההתפתחות של סיבוכים אלה קשורה עם קבלת חיסון שפעת פעיל (IIV). לא היה שוני בין אלה אשר פיתחו סוכרת הריונית לבין אלה שלא.
Kharbanda EO, Vazquez-Benitez G, Lipkind H, et al. Inactivated influenza vaccine during pregnancy and risks for adverse obstetric events. Obstet Gynecol 2013;122(3):659-667.	החוקרים השוו 74,000 נשים שחוסנו עם 140,000 נשים שלא חוסנו כדי לקבוע האם החיסון הגדיל את הסיכון לאירועים שליליים הקשורים להריון. הם לא מצאו עלייה בסיכון לאירוע כלשהו, ​​כולל סוכרת הריונית.

*******************************

חיסונים ודנ"א :

שם המחקר	תקציר
Yang H, Wei Z, Schenerman M. A statistical approach to determining criticality of residual host cell DNA. J Biopharm Stat 2015;25:234-246.	החוקרים הציעו שיטה לקביעת כמות שיורית של דנ"א מהתא המארח (בהקשר של גידול וירוסים בתאים מארחים) בהקשר של נטייה לגרימת גידולים סרטניים ובהקשר זיהומי. החוקרים יצרו משוואה כדי להעריך את הסיכון והחילו את המשוואה על חיסון השפעת שמיוצר בעזרת תאים שמקורם מכלב (MDCK). ההסתברות המחושבת של אירוע שקשור לגידולים סרטניים או לאירוע זיהומי בהתחשב במגבלות של כמות שיורית לפי ה-WHO וה-FDA הוא פחות מ-10 בחזקת מינוס 15 (כלומר - 0.000000000000001).
Yang H, Zhang L, Galinski M. A probabilistic model for risk assessment of residual host cell DNA in biological products. Vaccine 2010;28:3308-3311.	החוקרים בדקו את הפוטנציאל הסרטני והזיהומי של כמות שיורית של דנ"א זר שנמצא בחיסון השפעת חי מוחלש המיוצר בתאים מסוג MDCK. הם קבעו כי צריך 230 מיליארד מנות של חיסון על מנת שיתרחש אירוע סרטני. ו-83 טריליון מנות על מנת שיתרחש אירוע זיהומי.
Wierenga DE, Cogan J, Petricciani JC. Administration of tumor cell chromatin to immunosuppressed and non-immunosuppressed non-human primates. Biologicals 1995;23:221-224.	החוקרים בדקו את הסוגיה האם דנ"א זר בכמות שיורית יכול להיות מסוכן. הם בדקו זאת על קופים בריאים וקופים עם מערכת חיסון מוחלשת. הם הזריקו כמות גנומית של 100 מיליון יחידות של דנ"א ממקור של גידולים אנושיים שהם פי מיליון מהכמות המותרת לחשיפה לפי ה-WHO (כלומר הזריקו 1 מ"ג של דנ"א זר כאשר מותר להיחשף ל-100 פיקוגרם). ניתן לקבוצות הביקורת סליין ואנטיביוטיקה על בסיס יומי, שבועי או חד פעמי ועקבו אחר הקופים למשך 8 שנים. לא הייתה עדות לגידולים אצל כל הקופים במחקר.
Temin HM. Overview of biological effects of addition of DNA molecules to cells. J Med Virol 1990;31:13-17.	ההסתברות המצטברת המקסימלית להשפעה מזיקה היא פחות מ-10 בחזקת מינוס 16 עד 10 בחזקת מינוס-19 (הסתברות אפסית ברמה שזה לא נחשב אפשרי) לכל מולקולת דנ"א מתא ללא פרוטו-אונקוגנים פעילים (גנים שיכולים להפוך להיות אונקוגניים כלומר סרטניים) או אונקוגנים ויראליים פעילים.

*******************************

חיסונים ופורמילדהיד

שם המחקר

תקציר

Mitkus RJ, Hess MA, Schwartz SL. Pharmacokinetic modeling as an approach to assessing the safety of residual formaldehyde in infant vaccines. Vaccine 2013;31:2738-2743.

החוקרים העריכו את רמות הפורמלדהיד בדם. הם כללו את החשיפה לחיסונים המכילים פורמלדהיד והשוו אותם לרמות אנדוגניות בגופנו (פורמלדהיד הוא תוצר טבעי של מטבוליזם). ההשוואה הייתה למינון של 200 מיקרוגרם של פורמלדהיד, אשר שווה לכמות פורמלדהיד שהתקבלו ממספר חיסונים שניתנו בביקור אחד (החיסונים היו לפוליו מומת, חיסון לצהבת B וחיסון משולב של טטנוס, דיפתריה ושעלת אל תאית), פורמלדהיד נעלם לחלוטין מאתר ההזרקה תוך 30 דקות. ריכוז שיא של פורמלדהיד בדם נאמד כ פחות מ-1% של רמת פורמלדהיד המיוצר באופן טבעי על ידי הגוף. החוקרים סיכמו כי פורמלדהיד בחיסונים הינו בטוח.

*******************************

חיסונים ותסמונת גיאן ברה (GBS)

שם המחקר	תקציר
Grimaldi-Bensouda L, Rossignol M, Kone-Paut I, et al.  Risk of autoimmune diseases and human papilloma virus (HPV) vaccines: six years of case-referent surveillance. J Autoimmun 2017; 19:84-90.	החוקרים מצאו כי חיסון נגד פפילומה (HPV) לא הגדיל את הסיכון למחלות אוטואימוניות בקרב נשים בגילאי 11-25. המחלות האוטואימוניות שנכללו הן דה-מיילאנציה מרכזית, טרשת נפוצה, מחלה של רקמות החיבור, תסמונת גייאן בארה, סוכרת מסוג 1, אוטואימוניות של בלוטת התריס וטרומבוציטופניה אימונית.
Andrews N, Stowe J, Miller E. No increased risk of Guillain-Barre syndrome after human papilloma virus vaccine: a self-controlled case-series study in England. Vaccine 2017;35:1729-1732.	החוקרים לא מצאו כל עדות לסיכון מוגבר לגייאן-בארה בעקבות חיסון נגד פפילומה (HPV) בקרב נשים בגילאי 11 עד 20 שנים באנגליה. לא נמצאו הבדלים בסיכון בעקבות מתן חיסוניים עם מספר רב של זנים.
Gee J, Sukumaran L, Weintraub E, the Vaccine Safety Datalink Team. Risk of Guillain-Barre Syndrome following quadrivalent human papillomavirus vaccine in the Vaccine Safety Datalink. Vaccine 2017;35:5756-5758.	החוקרים השתמשו במאגר המידע VSD (Vaccine Safety Datalink) וניתחו את פרופיל הבטיחות של חיסון ה-4 זני נגד פפילומה בזמן אמת מאוגוסט 2006 עד אוקטובר 2009. לא נמצאו מקרים של גייאן-בארה בעקבות מעקב של יותר מ-600,000 מנות בקרב נשים מגיל 9 עד 26 שנים. עקב שגייאן-בארה היא תסמונת נדירה, קשה למצוא מקרים מתועדים, ולכן נעשה מחקר המשך באמצעות VSD משנת 2006 עד שנת 2015 על נשים וגברים ועקבו אחר יותר מ-2.7 מיליון מנות על מנות לברר את הסיכון לגייאן-בארה לאחר חיסון נגד פפילומה. הסיכון לגייאן-בארה לאחר החיסון הוא כ-0.36 מקרים ל-1,000,000 מנות. סיכון זה הוא נמוך הרבה מהסיכון שקיים גם ככה באוכלוסייה בין הגילאים 11 עד 18 שנים.
Martin Arias LH, Sanz R, Sainz M, Treceno C, Carvajal A. Guillain-Barre syndrome and influenza vaccines: a meta-analysis. Vaccine 2015;33:3773-3778.	החוקרים ביצעו מחקר מטא-אנליזה (סוג מחקר עם רמת הראיות הגבוהה ביותר) על מחקרים שפורסמו בין השנים 1981 ו-2014 כדי לקבוע את הסיכון ל-GBS (גייאן בארה) בעקבות חיסון נגד שפעת. הם מצאו כי כל חיסון שפעת (עונתי או בזמן מגיפה) הגביר את הסיכון ל-GBS בסיכון יחסי (RR – relative risk) של 1.41. הסיכון היחסי הוא כנראה ממוצע סביר בטווח קצר של 42 ימים. מחלתה השפעת גורמת לסיכון גבוה בהרבה ל-GBS מאשר החיסון ובמקרים של מבצעי חיסון גדולים במגיפות של השפעת החוקרים ראו ירידה במקרי ה-GBS באוכלוסייה עקב החיסון.
Vellozzi C, Iqbal S, Stewart B, Tokars J, DeStefano F. Cumulative risk of Guillain-Barre syndrome among vaccinated and unvaccinated populations during the 2009 H1N1 influenza pandemic. Am J Public Health 2014;104:696-701.	החוקרים בדקו את הסיכון היחסי ל-GBS (גייאן-בארה) בקרב 45 מיליון בני אדם שחוסנו בחיסון נגד שפעת בשנת 2009 (חיסון נגד H1N1 שהוא שפעת החזירים). הם גילו כי עד סוף עונת השפעת, האוכלוסייה המחוסנת הייתה עם סיכון מצטבר נמוך יותר ל-GBS מאשר לאוכלוסייה הלא מחוסנת. נתון זה הראה את ההשפעה המגינה של החיסון נגד GBS בעונות השפעת.
Kwong JC, Vasa PP, Campitelli MA, Hawken S, Wilson K, et al. Risk of Guillain-Barre syndrome after seasonal influenza vaccination and influenza health-care encounters: a self-controlled study. Lancet Infect Dis 2013;13:769-776.	החוקרים העריכו את הסיכון ל-GBS (גייאן-בארה) לאחר זיהום שפעת או חיסון בקנדה בין השנים 1993-2011. הם גילו כי הסיכון ל-GBS בתוך שישה שבועות לאחר הידבקות בשפעת הייתה גבוהה מאשר לאחר החיסון. החוקרים זיהו מקרו אחד של GBS למיליון מחוסנים לעומת 17 מקרים של GBS למיליון חולים בשפעת.
Baxter R, Bakshi N, Fireman B, Lewis E, Ray P, et al. Lack of association of Guillain-Barre Syndrome with vaccinations. CID 2013;57(2):197-204.	החוקרים העריכו את הסיכון ל-GBS (גייאן-בארה) לאחר חיסון בפוליו, MMR, חיסון מוצמד נגד פניאומוקוקוס, אבעבועות רוח, הומפיליוס אינפלואנזה B, כלבת, שפעת, כל שילוב של טטנוס ודיפתריה, הפטיטיס A או הפטיטיס B במשך 13 שנים ועל יותר מ-30 מיליון שנות אדם. החוקרים לא מצאו עדות לסיכון מוגבר ל-GBS לאחר חיסון מכל סוג שהוא. ממצא נוסף שעלה במחקר הוא כי מקרה חוזר של GBS (אצל אדם שלקה בעבר ב-GBS) לאחר מנת חיסון היה נדיר ביותר.
Greene SK, Rett MD, Vellozzi C, Li L, Kulldorff M, et al. Guillain-Barre Syndrome, influenza vaccination, and antecedent respiratory and gastrointestinal infections: a case-centered analysis in the Vaccine Safety Datalink, 2009-2011. PLoS ONE 2013;8(6):e67185.	צוות שבדק את מאגר המידע VSD (Vaccine Safety Datalink) מצא בעבר ש-GBS (גייאן-בארה) היה קשור לחיסונים מסוג שפעת עם זן אחד בלבד (שפעת החזירים), אך לא לחיסונים עונתיים עם מספר זנים. במחקר זה החוקרים העריכו עוד חיסונים ואת ההקשר ל-GBS שניתנו בשנת 2009-2010 ובשנת 2010-2011. לא נמצאה כל עדות לסיכון מוגבר ל-GBS בעקבות 1.27 מיליון מנות של החיסון בשנת 2009-2010 או 2.8 מיליון מנות של החיסון של שנת 2010-2011.
Velentgas P, Amato AA, Bohn RL, Chan KA, Cochrane T, et al. Risk of Guillain-Barre syndrome after meningococcal conjugate vaccination. Pharmacoepidemiol Drug Saf 2012;21:1350-1358.I	החוקרים לא זיהו מקרים של GBS (גייאן-בארה) לאחר קבלה של יותר מ-1.4 מיליון מנות של החיסון המוצמד למנינגוקוק (MCV4) במהלך תקופה של שלוש שנים בארה"ב. החוקרים מצאו כי אין קשר בין החיסון לסיכון מוגבר ל-GBS.
Esteghamati A, Gouya MM, Keshtkar AA, Mahoney F. Relationship between occurrence of Guillain-Barre syndrome and mass campaign of measles and rubella immunization in Iranian 5-14 years old children. Vaccine 2008;26:5058-5061.	החוקרים חקרו את המופע של GBS (גייאן-בארה) לאחר מבצע חיסון ארצי באיראן בשנת 2003 שבה 98% מאוכלוסיית היעד חוסנה בחיסון חצבת, חיסון אדמת או בשניהם ביחד. החוקרים לא ראו עלייה במקרי ה-GBS בשנים לאחר החיסון והמופע היה בתדירות זהה לפני מבצע החיסון. מידע זה מראה שאין קשר בין החיסונים נגד חצבת ואדמת לבין GBS.
Patja A, Paunio M, Kinnunen E, Junttila O, Hovi T, et al.  Risk of Guillain-Barre syndrome after measles-mumps-rubella vaccination. J Pediatr 2001;138:250-254.	החוקרים מצאו כי שכיחות GBS (גייאן-בארה) בעקבות חיסון MMR (חצבת, אדמת וחזרת) לא הייתה גבוהה מזו של חולים לא מחוסנים. הם גם לא מצאו שום אירוע של GBS לאחר החיסון. בנוסף, חיסון MMR לאחר החלמה מ-GBS לא גרם להופעה מחדש של המחלה.

*******************************

בטיחות חיסון הפפילומה (HPV)

שם המחקר	תקציר
Skufca J, Ollgren J, Artama M, Ruokokoski E, Nohynek H, et al. The association of adverse events with bivalent human papillomavirus vaccination: a nationwide register-based cohort study in Finland. Vaccine 2018;36:5926-5933.	החוקרים העריכו את הקשר בין קבלת חיסון נגד פפילומה (HPV) לבין 65 מחלות אוטואימוניות נבחרות במהלך תקופה של שלוש שנים בפינלנד בקרב בנות בגילאי 11-15 שנים. החוקרים לא מצאו שכיחות מוגברת של POTS (תסמונת הטכיקרדיה התנוחתית) אצל אלו שחוסנו בהשוואה לאלה שלא היו. בנוסף, המחברים לא מצאו עלייה בשכיחות של POTS בעת השוואת התקופה שקדמה לחיסון או לאחר כניסת החיסון.
Arana J, Mba-Jonas A, Jankosky C, Lewis P, Moro PL, et al. Reports of postural orthostatic tachycardia syndrome after human papillomavirus vaccination in the Vaccine Adverse Event Reporting System. J Adol Health 2017;61:577-582.	החוקרים בחנו את תסמונת POTS שדווחו ל-VAERS בעקבות חיסון HPV. ברחבי העולם, חולקו יותר מ-200 מיליון מנות של חיסון HPV במהלך תשע שנים. בתקופה זו כ-29 דיווחים זוהו כ-POTS. בתוך ארה"ב, חולקו כ-85 מיליון מנות של חיסון HPV במהלך אותה מסגרת זמן של המחקר ו-13 דיווחים עמדו זוהו כ-POTS, עם שיעור משוער של דוח POTS אחד עבור כל 6.5 מיליון מנות של HPV. החוקרים לא מצאו כל עדות המצביעה על בעיית בטיחות של POTS בעקבות חיסון HPV.
Arana JE, Harrington T, Cano M, Lewis P, Mba-Jonas A, et al. Post-licensure safety monitoring of quadrivalent human papillomavirus vaccine in the Vaccine Adverse Event Reporting System (VAERS), 2009-2015. Vaccine 2018;36:1781-1788.	החוקרים העריכו את הדיווחים שפורסמו במאגר VAERS בין השנים 2009 ו-2015 בקרב נשים וגברים בגילאי 9-26 שנים שקיבלו חיסון נגד HPV. יותר מ -60 מיליון מנות של חיסון HPV 4 זני חולקו במהלך פרק זמן זה בארה"ב. רק שני מקרים של אי-ספיקת שחלות ראשונית שאובחנה על-ידי רופא, דווחו לאחר חיסון נגד ה-HPV, בשני המקרים המחוסנות היו עם היסטוריה של אמנוריאה (אל-וסת).
Naleway AL, Mittendorf KF, Irving SA, Henninger ML, Crane B, et al. Primary ovarian insufficiency and adolescent vaccination. Pediatrics 2018;142(3):e20180943.	החוקרים העריכו את ההיארעות של אי ספיקה שחלתית ראשונית (POI) בעקבות חיסון HPV, וכן בעקבות החיסונים Tdap, MenACWY וחיסוני שפעת מומתים. בתוך מסד הנתונים שלKaiser Permanente Northwest בצפון מערב ארה"ב במשך שמונה שנים. כ-200,000 נשים הוערכו, כולל 60,000 שקיבלו לפחות מנה אחת של חיסון HPV. רק מקרה אחד מאושר של POI זוהה במטופלת. כ-23 חודשים לאחר המינון השלישי של חיסון HPV. החוקרים לא מצאו סיכון מוגבר לחוסר שחלות ראשוני לאחר חיסון HPV או כל חיסון אחר שמקבלים בגיל ההתבגרות.

*******************************

חיסונים וטרשת נפוצה (MS)

חיסון הפטיטיס B וטרשת נפוצה

שם המחקר	תקציר
Mouchet J, Salvo F, Raschi E, et al. Hepatitis B vaccination and the putative risk of central demyelinating diseases—A systematic review and meta-analysis. Vaccine 2018; 36:1548-1555.	החוקרים ערכו סקירה שיטתית של הספרות הרפואית והמדעית עד לשנת 2017, ולא מצאו כל קשר בין קבלת חיסון נגד צהבת B לבין התפתחות של מחלות דמיאלינציה.
Mailand MT and JL Frederiksen. Vaccines and multiple sclerosis: a systematic review. J Neurol 2017; 264:1035-1050.	החוקרים בחנו את הספרות הרפואית בנושא חיסונים וטרשת נפוצה. לא נמצא כל שינוי בסיכון לפתח טרשת נפוצה לאחר חיסון נגד פפילומה, צהבת B, שפעת, MMR, אבעבועות רוח, טטנוס, שחפת, פוליו או דיפתריה.
Langer-Gould A, Qian L, Tartof SY, et al. Vaccines and risk of multiple sclerosis and other central nervous system demyelinating diseases. JAMA 2014;71(12):1506-1513.	החוקרים בדקו האם החיסונים נגד צהבת B ונגד וירוס הפפילומה, הגדילו את הסיכון לטרשת נפוצה או לסימפטומים אחרים שקשורים לפגיעה במערכת העצבים המרכזית (ADS) כגון תסמונת ADEM, דלקת בעצב הראייה. בנוסף הם בדקו גם את הקשר לחיסונים אחרים שהנחקרים קיבלו. הם לא מצאו כל קשר בין חיסון נגד וירוס הפפילומה או חיסון נגד צהבת B ל-MS או לכל ADS עד שלוש שנים לאחר החיסון. החוקרים מצאו שאצל מספר מועט מאוד של נבדקים מתחת לגיל 50, ראו עליה בסיכון ל-ADS עד כ-30 יום לאחר החיסון אך הסיכון נעלם מ-30 יום ואילך. נתון זה הראה שהחיסונים הם לא הגורם אלא שאותם חולים היו עם רקע של מחלה אוטואימונית סאבקלינית (כלומר הם חולים במחלה כלשהי אבל הסימפטומים לא נראים לעין או עם סימפטומים מאוד קלים) מכיוון שאם היה קשר בין החיסונים והסיכון לפתח מחלות אוטואימוניות, אזי הסיכון היה צריך להישאר גבוה לכל אורך תקופת המחקר.
Mikaeloff Y, Caridade G, Rossier M, et al. Hepatitis B vaccination and the risk of childhood-onset multiple sclerosis.  Arch Pediatr Adolesc Med 2007;161(12):1176-1182.	החוקרים מצאו שהחיסון נגד צהבת B לא העלה את הסיכון להתפתחות של טרשת נפוצה בגיל הילדות לכל אורך תקופת המחקר של 3 שנים.
Ozakbas S, Idiman E, Yulug B, et al. Development of multiple sclerosis after vaccination against hepatitis B: a study based on human leucocyte antigen haplotypes. Tissue Antigens 2006;68: 235-238.	החוקרים השווה את המהלך הקליני (כלומר התפתחות המחלה וההשלכות שלה) אצל חולים שפיתחו טרשת נפוצה לאחר חיסון נגד צהבת B ואצל חולים שפיתחו טרשת נפוצה ללא רקע של חיסון נגד צהבת B. החוקרים לא ראו הבדלים קלינים בין החולים שחוסנו לחולים שלא חוסנו. החוקרים הגיעו למסקנה שהחיסון ביטחותי לחולי טרשת נפוצה והוא אינו קשור להתפתחות של טרשת נפוצה.
DeStefano F, Verstraeten T, Jackson LA, et al. Vaccinations and risk of central nervous system demyelinating diseases in adults. Arch Neurol 2003; 60:504-509.	החוקרים בדקו את ההקשר בין חיסונים לטרשת נפוצה ובדלקת בעצב הראייה אצל מבוגרים בגילאים 18-49 באמצעות מאגר מידע ענק של 3 ארגוני בריאות. החוקרים לא מצאו שום קשר בין טרשת נפוצה ודלקת בעצב הראייה לבין החיסונים נגד צהבת B, שפעת, טטנוס, חצבת ואדמת.
Ascherio A, Zhang SM, Hernan MA, et al. Hepatitis B vaccination and the risk of multiple sclerosis. N Engl J Med 2001; 344:327-332.	החוקרים ביצעו מחקר בקרה ביקורת על אחיות בארה"ב ולא מצאו שום קשר בין חיסון HBV ולהתפתחות של טרשת נפוצה. אין קשר בין מספר המנות שניתנו להתפתחות של טרשת נפוצה.
Confavreux C, Suissa S, Saddier P, et al. Vaccinations and the risk of relapse in multiple sclerosis. New Engl J Med 2001; 344(5):319-326.	החוקרים מצאו שחיסון נגד טטנוס, HBV ושפעת לא העלו את הסיכון הקצר טווח להתדרדרות חוזרת (relapse) של טרשת נפוצה.
Sadovnick AD and DW Scheifele. School-based hepatitis B vaccination programme and adolescent multiple sclerosis. Lancet 2000;355:549-550.	החוקרים בדקו המופע של טרשת נפוצה אצל בני נוער בגילאי 11-12 שנים בקולומביה הבריטית לפני ואחרי הכנסת חיסון HBV. הם לא מצאו שום קשר בין החיסון לטרשת נפוצה.

חיסון נגד פפילומה (HPV) וטרשת נפוצה (MS)/מחלות דמיאלינציה

שם המחקר	תקציר
Mouchet J, Salvo F, Raschi E, et al. Human papillomavirus vaccine and demyelinating diseases—a systematic review and meta-analysis. Pharmacol Res 2018;132:108-118.	החוקרים ביצעו סקירה מקיפה על כל המחקרים שפורסמו במאי 2017 על מנת למצוא האם יש סיכון בלפתח מחלת דמיאלינציה אחרי חיסון HPV. הם לא מצאו שום קשר בין החיסון ל-MS, מחלת דמיאלינציה מרכזית ודלקת בעצב הראיה.
Mailand MT and JL Frederiksen. Vaccines and multiple sclerosis: a systematic review. J Neurol 2017; 264:1035-1050.	החוקרים עברו על רשומות רפואיות וספרותיות בהקשר של התפקיד של חיסונים בהתפתחות של טרשת נפוצה (MS) או החמרה של טרשת נפוצה (relapse). הם לא מצאו שום קשר בין התפתחות של MS לבין חיסונים נגד צהבת B (HBV), חיסונים נגד וירוס הפפילומה (HPV), חיסון שפעת עונתי, חיסון MMR, חיסון נגד אבעבועות רוח, חיסון נגד טטנוס, חיסון נגד שחפת, חיסון נגד פוליו או דיפתריה. לא היה סיכון מוגבר בהחמרה של MS לאחר החיסון.
Grimaldi-Bensouda L, Rossignol M, Kone-Paut I, et al. Risk of autoimmune diseases and human papilloma virus (HPV) vaccines: six years of case-referent surveillance. J Autoimmun 2017; 19:84-90.	החוקרים בדקו את הסיכון של מחלות אוטואימוניות בהקשר לחיסון נגד פפילומה אצל ילדות ונשים בגילאים 11-25 שנים במשך זמן של 6 שנים וחצי. הם מצאו שאין שום קשר בין החיסון ולתופעות של MS, גיליאן ברה, מחלות דאמליאנציה, סכרת סוג 1, דלקת אוטואימונית של התירואיד, טרומבוציטופניה אימונית ומחלות רקמות חיבור.
Dhar JP, Essenmacher L, Dhar R, et al. The safety and immunogenicity of quadrivalent HPV (qHPV) vaccine in systemic lupus erythematosus. Vaccine 2017;35:2642-2646.	החוקרים בדקו את הבטיחות והאימונוגניות של חיסון נגד פפילומה אצל נשים עם SLE (זאבת) בגילאים 19 עד 50. חמישה מקרים של תופעות לוואי חמורות התרחשו אך אף לא אחת מהן הייתה קשורה לחיסון או לזאבת. אף אחת מהנשים לא סבלה מהחמרה של SLE או החמרה של המחלה. החוקרים הגיעו למסקנה שהחיסון יעיל ובטוח גם לנשים עם זאבת.
Gronlund O, Herweijer E, Sundstrom K, et al. Incidence of new-onset autoimmune disease in girls and women with pre-existing autoimmune disease after quadrivalent human papillomavirus vaccination: a cohort study. J Int Med 2016;280:618-626.	החוקרים בדקו האם חיסון HPV היה קשור לעלייה בהופעה של מקרים חדשים של מחלות אוטואימוניות באוכלוסייה בסיכון גבוה של יותר מ-70,000 מנשים וילדות בגילאים 10-30 עם רקע של מחלות אוטואימוניות. החוקרים לא מצאו שום קשר או זיהו מקרים חדשים של מחלות אוטואימוניות לחיסון ה-HPV באוכלוסייה בסיכון.
Scheller NM, Svanstrom H, Pasternak B, et al. Quadrivalent HPV vaccination and risk of multiple sclerosis and other demyelinating diseases of the central nervous system. JAMA 2015;313(1):54-61.	החוקרים בדקו את ההקשר בין חיסון נגד וירוס הפפילומה (HPV) והסיכון להתפתחות של טרשת נפוצה (MS) או מחלות דהמיאלניציה אחרות אצל נשים וילדות בגילאים 10-44 בדנמרק ובשוודיה. החוקרים בדקו כ-4,000,000 נשים ויותר מ-789,000 נשים שקיבלו את חיסון ה-HPV. החוקרים לא מצאו קשר או סיכון גבוה להתפתחות של MS ומחלות דהמיאלנציה אחרות כגון אופטיק נויריטיס, נורומיאליטיס אופטיקה, דלקת בחוט השדרה או ADEM.
Langer-Gould A, Qian L, Tartof SY, et al. Vaccines and risk of multiple sclerosis and other central nervous system demyelinating diseases. JAMA 2014;71(12):1506-1513.	החוקרים בדקו חיסונים, ספציפית חיסון נגד צהבת B ונגד פפילומה בהקשר של האם הם גורמים לסיכון גבוה יותר של טרשת נפוצה, ADEM, דלקת בחוט השדרה ומחלות נוספות של דהמיאלנציה. הם לא מצאו שום קשר בין החיסונים למחלות הנ"ל לכל אורך תקופת המחקר שארך כשלוש שנים.

החיסון נגד שפעת וטרשת נפוצה ומחלות דהמיאלינציה של מערכת העצבים המרכזית

שם המחקר	תקציר
Mailand MT and JL Frederiksen. Vaccines and multiple sclerosis: a systematic review. J Neurol 2017; 264:1035-1050.	החוקרים סקרו את הספרות הרפואית ולא מצאו קשר בין חיסון השפעת לטרשת נפוצה.
DeStefano F, Verstraeten T, Jackson LA, et al.  Vaccinations and risk of central nervous system demyelinating diseases in adults. Arch Neurol 2003;60:504-509.	החוקרים בדקו את הקשר בין חיסונים להופעה של טרשת נפוצה או נויריטיס אופטי אצל מבוגרים בגילאים 18 עד 49 ורשומים בשלושה ארגוני בריאות גדולים. החוקרים בדקו את ההופעה של הסימפטומים הראשונים לאחר מנת החיסון הראשונה ובזמן מנות נוספות של החיסונים. הם לא מצאו שום קשר בין החיסונים שנבדקו וכללו את החיסון נגד צהבת B, חיסון נגד שפעת, חיסון נגד טטנוס, חצבת או אדמת.
Confavreux C, Suissa S, Saddier P, et al.  Vaccinations and the risk of relapse in multiple sclerosis. New Engl J Med 2001; 344(5):319-326.	החוקרים מצאו שהחיסונים נגד טטנוס, צהבת B ושפעת לא גרמו להחמרה של טרשת נפוצה אצל מבוגרים.
Moriabadi NF, Niewiesk S, Kruse N, Jung S, Weissbrich B, et al.  Influenza vaccination in MS: absence of T-cell response against white matter proteins. Neurol 2001; 56:938-943.	החוקרים בדקו את תאי ה-T הספציפיים לוירוס השפעת ולתאי מיאלין עם חלבון ספציפי אצל חולים עם טרשת נפוצה וקבוצת ביקורת של בני אדם בריאים כאשר שתי הקבוצות קיבלו את חיסון נגד שפעת. שתי הקבוצות הגיבו לחיסון עם תגובה חיסונית תקינה כפי שניתן לראות לפי טיטר הנוגדנים. בשתי הקבוצות לא ראו עליה בתאי ה-T הספציפיים שקשורים לתאי המיאלין או לתאי מיאלין רקומביננטים. החוקרים הגיעו למסקנה שמידע זה תאם למחקרי תצפית שהחיסון נגד שפעת בטוח לחולי טרשת נפוצה.
Miller AE, Morgante LA, Buchwald LY, Nutile SM, Coyle PK, et al.  A multicenter, randomized, double blind, placebo-controlled trial of influenza immunization in multiple sclerosis. Neurol 1997;48;312-314.	החוקרים בדקו את ההשפעה של חיסון השפעת אצל חולי טרשת נפוצה. הם לא מצאו שום הבדל בין קבוצה שקיבלה פלסבו לקבוצה שקיבלה את החיסון בהקשר של החמרה של המחלה. הם הגיעו למסקנה שהחיסון בטוח לחולי טרשת נפוצה ואינו גורם להחמרה או קשור לעליה בהתקפים של המחלה.
Michielsens B, Wilms G, Marchal G, Carton H. Serial magnetic resonance imaging studies with paramagnetic contrast medium: assessment of disease activity in patients with multiple sclerosis before and after influenza vaccination. Eur Neurol 1990;30(5):258-259.	החוקרים בדקו חולי טרשת נפוצה עם הישנות (relapse) שכיחה של המחלה בהקשר של האם החיסון נגד שפעת קשור לכך. החוקרים בדקו את המטופלים למשך כ-3 שבועות ועשו בדיקות MRI לפני החיסון ואחרי החיסון. החוקרים לא מצאו החמרה לפני ואחרי החיסון. החוקרים הגיעו למסקנה שחיסון השפעת לא משפיע על חולי טרשת נפוצה.

*******************************

סיבוכים נוירולוגים וחיסון השעלת

שם המחקר	תקציר
Top KA, Brna P, Ye L, Smith B. Risk of seizures after immunization in children with epilepsy: a risk interval analysis. BMC Pediatr 2018;18:134.	החוקרים ניתחו את הסיכון להתקפים לאחר חיסון אצל ילדים עם אפילפסיה מתחת לגיל 7. הסיכון להתקפים לא הוגדל 0-14 יום לאחר החיסון. החוקרים הסיקו כי ילדים עם אפילפסיה אינם נמצאים בסיכון מוגבר להתקפים בעקבות החיסון. ממצאים אלה מראים כי החיסון בטוח לילדים עם אפילפסיה.
Daley MF, Yih WK, Glanz JM, Hambidge SJ, Narwaney KJ, et al. Safety of diphtheria, tetanus, acellular pertussis and inactivated poliovirus (DTaP-IPV) vaccine. Vaccine 2014;32:3019-3024.	החוקרים בדקו את הסיכון לתופעות לוואי חמורות אך נדירות לאחר קבלת DTaP-IPV (חיסון מחומש) ביותר מ-200,000 ילדים בגילאי 4-6 שנים במהלך תקופה של ארבע שנים באמצעות פרויקט VSD בארה"ב. קבלת DTaP-IPV לא הגדילה את הסיכון לדלקת קרום המוח / דלקת המוח, התקפים, שבץ, תסמונת Guillain-Barré, תסמונת סטיבנס-ג'ונסון, אנפילקסיס, תגובות אלרגיות חמורות או תגובות מקומיות רציניות.
Sun Y, Christensen J, Hviid A, Li J, Vedsted P, et al. Risk of febrile seizures and epilepsy after vaccination with diphtheria, tetanus, acellular pertussis, inactivated poliovirus, and Haemophilus influenzae type b. JAMA 2012;307(8):823-831.	החוקרים העריכו את הסיכון לפירכוסי חום ואפילפסיה של יותר מ-300,000 ילדים שקיבלו DTaP-IPV-Hib בגילאים 3, 5 ו -12 חודשים בדנמרק במהלך תקופה של שש שנים. חיסון DTaP-IPV-Hib לא היה קשור לסיכון מוגבר של התקפי פרכוסים בילדים בתוך שבעה ימים לאחר קבלת החיסון לעומת אלה ילדים מעבר שבעה ימים של חיסון. ניתוחי משנה הראו עלייה בסיכון להתקפים של פירכוסי חום ביום החיסונים הראשונים אם כי הסיכון המוחלט היה קטן. חיסון DTaP-IPV-Hib לא היה קשור עם סיכון מוגבר לאפילפסיה. (כאמור בפירכוסי חום כל עלייה של חום גורמת לפירכוסים אצל אלו הסובלים מכך – זו תופעה שפירה שעוברת מעצמה כאשר הילדים גדלים)
Huang WT, Gargiullo PM, Broder KR, Weintraub ES, Iskander JK, et al. Lack of association between acellular pertussis vaccine and seizures in early childhood. Pediatrics 2010;126(2):e263-e269.	החוקרים בדקו את שכיחות ההתקפים לאחר קבלת DTaP במשך 10 שנים ביותר מ -430,000 ילדים בגילאי 6 שבועות ל -23 חודשים. הם לא מצאו קשר או עלייה משמעותית בסיכון להתקפים לאחר קבלת DTaP.
Yih WK, Nordin JD, Kulldorff M, Lewis E, Lieu TA, et al. An assessment of the safety of adolescent and adult tetanus-diphtheria-acellular pertussis (Tdap) vaccine, using active surveillance for adverse events in the Vaccine Safety Datalink. Vaccine 2009;27:4257-4262.	הבטיחות של Tdap נצפתה במחקר זה מדי שבוע בקרב נבדקים בגילאי 10-64 שנים, תוך התייחסות ספציפית לדלקת המוח, דלקת קרום המוח, תסמונות הגורמות לשיתוק, התקפים אפילפטים, הפרעות עצב גולגולתי ותסמונת Guillain-Barré (GBS). לא נמצאו עדויות לקשר בין Tdap ובין כל תופעות לוואי אלו במהלך תקופת מעקב של שלוש שנים שכללה יותר מ-660,000 מנות Tdap.
Ray P, Hayward J, Michelson D, Lewis E, Schwalbe J, et al. Encephalopathy after whole-cell pertussis or measles vaccination: lack of evidence for a causal association in a retrospective case-control study. Pediatr Infect Dis J 2006;25:768-773.	החוקרים בדקו את הקשר האפשרי בין חיסון עם רכיב השעלת התאי (DTP) וחיסון עם רכיב החצבת (MMR) לבין אנצפלופתיה, אנצפליטיס ותסמונת ריי, על ידי הערכה ומעקב של תיקים רפואיים למשך 15 שנים אצל ארבעה ארגונים רפואיים בארצות הברית, אשר הקיפו קרוב ל-2.2 מיליון ילדים. החיסונים DTP ו-MMR לא היו קשורים לעלייה בסיכון של אנצפלופתיה, דלקת המוח, או תסמונת ריי לאחר החיסון. בנוסף לכך, לא נמצאה אנצפלופתיה שקשורה ספציפית לרכיב השעלת התאי, תוצאות שהיו זהות גם במחקרים אחרים.
Barlow WE, Davis RL, Glasser JW, Rhodes PH, Thompson RS, et al. The risk of seizures after receipt of whole-cell pertussis or measles, mumps and rubella vaccines. N Engl J Med 2001;345:656-661.	החוקרים בדקו את הקשר בין חיסון DTP (רכיב השעלת התאי שלא משווק יותר) וחיסון MMR וסיכון להתקף פרכוסים ראשון, פרכוסים שלאחר מכן, נכות ובעיות התפתחויות אצל ילדים. במשך תקופת המחקר של 3 שנים, נבדקו יותר מ-340,000 מנות חיסון DTP ו-130,000 מנות חיסון MMR. נתינה של DTP גרמה לעליה בסיכון לפרכוסי חום רק ביום מתן החיסון (6 ל-9 מקרים של פרכוסי חום ל-100,000 ילדים מחוסנים), מתן של חיסון MMR גרם לעליה של פרכוסי חום אצל כ-8 עד 14 ימים לאחר מתן החיסון (25-34 פרכוסי חום ל-100,000 ילדים). שני החיסונים אינם קשורים ולא ראו עליה בסיכון לפרכוסים שהם לא פרכוסי חום. ילדים עם פרכוסי חום לא הראו עליה בסכנה לנכות או לבעיות התפתחותיות בהמשך חייהם בהשוואה לילדים לא מחוסנים.
Goodwin J, Nash M, Gold M, Heath TC, Burgess MA. Vaccination of children following a previous hypotonic-hyporesponsive episode. J Paediatr Child Health 1999;35:549-552.	איפיזודות היפורספונסיביות-היפוטוניות (HHE) נחשבו בעבר התווית נגד לחיסון שעלת באוסטרליה. במחקר זה, החוקרים העריכו את הבטיחות של חיסון נוסף בילדים שחוו HHE. החוקרים לא מצאו HHE או תגובות חמורות לאחר DTaP, DTP או DT. החוקרים הסיקו כי ילדים בריאים בעבר אשר חווים תגובות HHE יכולים להמשיך בבטחה את לוחות החיסונים הסטנדרטיים
Vermeer-de Bondi PE, Labadie J, Rumke HC. Rate of recurrent collapse after vaccination with whole cell pertussis vaccine: follow up study. BMJ 1998;316:902-903.	החוקרים ערכו מחקר מעקב על 84 ילדים בהולנד עם התמוטטות מדווחת לאחר החיסון הראשון שלהם לרכיב שעלת תאי (DTP) כדי לקבוע את שיעור הישנותם של אלו שקיבלו מינונים הבאים של DTP. לאף אחד מהילדים לא היתה התמוטטות חוזרת, ותופעות לוואי אחרות היו קלות.
Greco D, Salmaso S, Mastrantonio P, Giuliano M, Tozzi A, et al. A controlled trial of two acellular vaccines and one whole cell vaccine against pertussis. N Engl J Med 1996;334:341-348.	החוקרים השוו את היעילות והבטיחות של שני חיסונים. DTwP (דיפתריה טטנוס ושעלת תאי) ו-DT לבדם בלמעלה מ-14,000 ילדים בגילאי 6 עד 28 שבועות של חיים. ל- DTwP נמצא שיעור גבוה משמעותית של תגובות מקומיות ומערכיות, כולל נפיחות ורגישות מקומית, עצבנות, חום, בכי מתמשך במשך 3 שעות, ואפיזודות היפוטוניות / היפרפורספונזיסטיות לעומת אלו שקיבלו DTaP (חיסון עם רכיב השעלת הא-תאי). אירועים לאחר קבלת DTaP היו דומים לקבוצת הביקורת שקיבלה DT בלבד. ההתקפים היו נדירים או לא התרחשו בקבוצות החיסונים. (כלומר מצאו שהחיסון ה-DTaP עם פחות תופעות לוואי מה-DTP)
Gustafsson L, Hallander HO, Olin P, Reizenstein E, Storsaeter J. A controlled trial of a two-component acellular, a five-component acellular, and a whole-cell pertussis vaccine. N Engl J Med 1996;334:349-356.	החוקרים השוו את היעילות והבטיחות של שני סוגים של חיסון נגד שעלת. החיסון הא-תאי והחיסון התאי וגם חיסון טטנוס דיפתריה ללא רכיב השעלת בלמעלה-9,000 ילדים במהלך ששת החודשים הראשונים של החיים. ל-DTP נמצא שיעור גבוה משמעותית של תגובות מקומיות ומערכיות, כולל בכי ממושך, ציאנוזה, חום ותגובות מקומיות לעומת חיסוני DTaP ו- DT.  שיעורי DTaP של אירועים אלה היו דומים לקבוצת הביקורת שקיבלה DT לבדה. התופעות לוואי התרחשו לעיתים רחוקות ב-48 השעות שלאחר קבלת החיסון, והשיעורים היו דומים בין כל הקבוצות.
Rosenthal S, Chen R, Hadler S. The safety of acellular pertussis vaccine vs whole-cell pertussis vaccine. Arch Pediatr Adolesc Med 1996;150:457-46	בדצמבר 1991 רשם ה- FDA את החיסון הראשון הא-תאי לשעלת לשימוש בילדים בגילאי 15 חודשים עד 7 שנים. במחקר זה, החוקרים ניתחו נתוני מעקב שלאחר השיווק שהוגשו למערכת המידע VAERS מסוף 1990 ועד סוף 1993, כדי לקבוע האם תופעות לוואי חמורות אך נדירות הן פחות שכיחות לאחר DTaP בהשוואה לרכיב השעלת התאי (  DTP).  כ -27 מיליון מנות DTP ו-5 מיליון מנות DTaP נמסרו בתקופה זו. חיסון ה-DTaP (החיסון עם רכיב השעלת הא-תאי) היה קשור באופן משמעותי לפחות תופעות לוואי שליליות, וכן פחות דיווחים על תופעות לוואי קלות (חום, התקפים או אשפוז) בהשוואה ל-DTP.

*******************************

חיסונים ומוות בעריסה (SIDS)

שם המחקר	תקציר
Yang YT and Shaw J. Sudden infant death syndrome, attention-deficit/hyperactivity disorder and vaccines: longitudinal population analyses. Vaccine 2018;36:595-598.	החוקרים ניתחו מידע ממאגר מידע לאומי בנושא "מוות בעריסה". הם איגדו מידע של 6 שנים של מתן חיסונים אצל ילדים בגילאי 3 חודשים. הם מצאו שאין קשר בין חיסוני שגרה למוות בעריסה ואין סיכון מוגבר.
Moro PL, Arana J, Cano M, Lewis P, Shimabukuro TT. Deaths reported to the Vaccine Adverse Event Reporting System, United States, 1997-2013. CID 2015;61:980-987.	החוקרים בדקו מידע מה-VAERS לאורך פרק זמן של 16 שנים ובו היה כלול מוות בעריסה (SIDS). עם השנים הם ראו ירידה במקרי המוות בעריסה בארה"ב. בנוסף, לאחר כניסה של חיסונים חדשים לשגרה כגון רוטה וירוס, חיסון נגד פנאומוקוק והחיסון מהחומש הם לא ראו עליה במקרי ה-SIDS אלא ירידה.
Traversa G, Spila-Alegiani S, Bianchi C, Ciofi degli Atti M, Frova L, et al. Sudden unexpected deaths and vaccinations during the first two years of life in Italy: a case series study. PLoS ONE 2011;6(1):e16363.	החוקרים לא מצאו סיכון גבוה יותר ל-SUD (מוות ארעי לא מוסבר) בפרק זמן של 0-7 ימים לאחר חיסון ופרק זמן של 0-14 ימים לאחר חיסון (כלומר אין קשר).
Vennemann, MMT, Butterfab-Bahloul T, Jorch G, et al. Sudden infant death syndrome: no increased risk after immunisation. Vaccine 2007;25: 336-340.	החוקרים חקרו את הקשר ל-SIDS ולהתחסנות בשנה הראשונה של החיים. ניתן גם דגש לחיסונים מרובים עם 15 אנטיגנים שונים. הם לא מצאו שום קשר בין SIDS לבין ההתחסנות בפרק זמן של 14 יום לאחר מתן החיסון. בנוסף הם מצאו שתינוקות שנפטרו עקב SIDS היו פחות מחוסנים וקיבלו את החיסון בגיל מאוחר יותר בהשוואה לתינוקות בריאים שהתחסנו בזמן ולפי ההמלצות.
Eriksen EM, Perlman JA, Miller A, Marcy SM, Lee H, et al. Lack of association between hepatitis B birth immunization and neonatal death: A population-based study from the Vaccine Safety Datalink Project. Pediatr Infect Dis J 2004;23:656-661.	החוקרים העריכו יותר מ -360,000 לידות במהלך תקופה של חמש שנים, כדי לקבוע האם קיים קשר בין קבלת חיסון נגד הפטיטיס B בלידה לבין מוות בעריסה. החוקרים מצאו כי אין קשר בין קבלת חיסונים נגד הפטיטיס B בזמן לידתם לבין תמותת ילודים, ושיעור מקרי המוות כתוצאה מגורמים בלתי צפויים (SIDS) לא היה שונה בין תינוקות מחוסנים ובלתי מחוסנים.
Fleming PJ, Blair PS, Platt MW, Tripp J, Smith IJ, et al. The UK accelerated immunisation programme and sudden unexpected death in infancy: case-control study. BMJ 2001;322:1-5.	בתחילת שנות ה-90 הואץ לוח הזמנים של חיסונים שגרתיים לתינוקות בבריטניה כדי לתת את החיסונים בגיל מוקדם יותר. החוקרים מצאו כי תוכנית החיסון המואץ לא הגדילה את הסיכון ל-SIDS באוכלוסיית מחקר של 17.7 מיליון תינוקות. כמו כן הילדים שלא התחסנו או התחסנו אופן חלקי היו בסיכון הגבוה ביותר למוות בעת הינקות.
Jonville-Bera AP, Autret-Leca E, Barbeillon, Paris-Llado J and the French Reference Centers for SIDS. Sudden unexpected death in infants under 3 months of age and vaccination status – a case-control study. Br J Clin Pharmacol 2001;51:271-276.	החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי בן שנתיים על מצב התחסנות של תינוקות שמתו בין גילאי חודש ל-3 חודשים בצרפת כדי להעריך האם החיסון הגביר את הסיכון למוות בעריסה. החוקרים מצאו כי החיסון המחומש (DTAP-IPV) עם או בלי חיסון HiB לא הגביר את הסיכון ל-SIDS.
Silvers LE, Ellenberg SS, Wise RP, Varricchio FE, Mootrey GT, et al. The epidemiology of fatalities reported to the Vaccine Adverse Event Reporting System 1990-1997. Pharmacoepidemiol Drug Saf 2001; 279-285.	החוקרים בדקו את מקרי המוות שדווחו ל- VAERS בארה"ב במשך שבע שנים ומצאו שהדיווחים הגיעו לשיא בשנים 1992-1993 ולאחר מכן ירדו, כאשר כמעט מחצית מהמקרים יוחסו ל-SIDS. המגמה של הפחתת שיעורי SIDS קשורה עם המלצת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים משנת 1992 לתינוקות לישון בצדם או בגבם ובמסגרת המכון הלאומי לבריאות הילד ולפיתוח האדם  בזמן הפרוייקט "חזרה לישון" ב-1994. החוקרים הגיעו למסקנה כי נתונים אלה תומכים בממצאים של מחקרים מבוקרים שנעשו בעבר המראים כי הקשר הזמני שחשבו שהיה קיים בתחילת שנות ה-90 סוף ה-80 בין חיסון לתינוקות ו-SIDS הוא מקרי ולא סיבתי.
Griffin MR, Ray WA, Livengood JR, Schaffner W. Risk of sudden infant death syndrome after immunization with the diphtheria-tetanus-pertussis vaccine. New Engl J Med 1988;319(10):618-623.	החוקרים בדקו האם החיסון האחרון של DTP הוא גורם סיכון אפשרי עבור SIDS במהלך תקופה של 10 שנים בטנסי. הם לא מצאו עלייה בסיכון ל-SIDS לאחר חיסון עם חיסון DTP  ולא נמצא קשר בין ה-SIDS לבין הגיל שבו מתחילים את החיסון (כלומר זה לא משנה אם החיסון ניתן בגיל יום או גיל חצי שנה). בנוסף, שיעור ה-SIDS ירד בשבוע הראשון לאחר החיסון.
Hoffman HJ, Hunter JC, Damus K, Pakter J, Peterson DR, et al. Diphtheria-tetanus-pertussis immunization and sudden infant death: results of the National Institute of Child Health and Human Development Cooperative Epidemiological Study of Sudden Infant Death Syndrome Risk Factors. Pediatrics 1987;79:598-611.	החוקרים בחנו את הקשר האפשרי בין חיסון דיפתריה-טטנוס-שעלת (DTP) לבין הופעת מוות פתאומי של ילדים בארצות הברית, תוך שימוש בנתונים ממסד נתונים לאומי אפידמיולוגי. הם לא מצאו קשר זמני בין SIDS לבין קבלת החיסון DTP. תינוקות עם SIDS היו פחות מחוסנים/לא מחוסנים מאשר תינוקות ללא SIDS.
Keens TG, Davidson Ward SL, Gates EP, Andree DI, Hart LD. Ventilatory pattern following diphtheria-tetanus-pertussis immunization in infants at risk for sudden infant death syndrome. AJDC 1985;139:991-994.	החוקרים העריכו את ההשפעות של חיסון DTP על דפוס האוורור במהלך השינה אצל תינוקות בסיכון מוגבר ל- SIDS, כולל אלה עם דום נשימה לא מוסבר ואלה שהיו אחים של קורבנות SIDS.. החוקרים מצאו כי חיסון DTP לא הגביר את הפרעות של דפוס האוורור בתינוקות בסיכון מוגבר ל-SIDS.

*******************************

האם יש עומס על הילד במתן מספר חיסונים:

שם המחקר	תקציר
Glanz JM, Newcomer SR, Daley MF, DeStefano F, et al. Association between estimated cumulative vaccine antigen exposure through the first 23 months of life and non-vaccine-targeted infections from 24 through 47 months of age. JAMA 2018;319(9):906-913.	החוקרים בדקו את הקשר בין מספר החיסונים שניתנו בשנתיים הראשונות לחייהם לבין התרחשותם של זיהומים שאינם קשורים לחיסונים בין הגילאים שנתיים לארבע שנים. הם לא מצאו הבדל במספר המצטבר של אנטיגנים או במספר האנטיגנים שקיבלו ביום אחד ילדים שפיתחו זיהומים שאינם קשורים לחיסונים (כלומר, לא היה עומס על מערכת החיסון והילדים חלו בלי קשר לחיסון).
Sherrid AM, Ruck CE, Sutherland D, et al. Lack of broad functional differences in immunity in fully vaccinated vs. unvaccinated children. Pediatr Res 2017;81(4):601-608.	החוקרים העריכו את התגובה החיסונית לגירויים כלליים של מערכת החיסון שלא קשורים לחיסונים בקרב ילדים שחוסנו באופן מלא ובלתי מחוסנים לחלוטין בטווח הגילאים 3 ל -5 שנים. הם מצאו כי חיסונים סטנדרטיים בילדות לא גרמו לשינויים שקשורים להחלשה של מערכת החיסון והחיסונים לא גרמו לילדים להיות יותר רגישים לזיהומים בהשוואה ללא מחוסנים.
DeStefano F, Price CS, Weintraub ES. Increasing exposure to antibody-stimulating proteins and polysaccharides in vaccines is not associated with risk of autism. J Pediatr 2013;163:561-567.	החוקרים בדקו האם יש קשר בין החשיפה לאנטיגנים ספציפיים בחיסונים או לחשיפה מקסימלית ביום אחד לחיסונים (כלומר מספר רב של מנות חיסון) לבין התפתחות הפרעת ספקטרום האוטיזם (ASD), הפרעה אוטיסטית (AD) או ASD עם רגרסיה אצל ילדים בשנתיים הראשוניים לחייהם. הם לא מצאו קשר בין חשיפה לאנטיגן מחיסונים או לחשיפה מקסימלית לבין הסיכון לפתח ASD, AD או ASD עם רגרסיה.
Iqbal S, Barile JP, Thompson WW, DeStefano F. Number of antigens in early childhood vaccines and neuropsychological outcomes at age 7-10 years. Pharmacoepidemiol Drug Saf 2013;22:1263-1270.	החוקרים השוו את התוצאות הנוירו-פסיכולוגיות אצל יותר מ-1,000 ילדים בגילאי 7-10 שנים עם מספר האנטיגנים הספציפיים לחיסונים שאליהם הם נחשפו במהלך 24 החודשים הראשונים לחיים. הם לא מצאו קשר בין מספר האנטיגנים הספציפיים לחיסונים לבין תוצאות נוירו-פסיכולוגיות שליליות.
Smith MJ and Woods CR. On-time vaccine receipt in the first year does not adversely affect neuropsychological outcomes. Pediatrics 2010;125;1134-1141.	החוקרים השוו תוצאות נוירו-פסיכולוגיות ארוכות טווח אצל ילדים שקיבלו חיסונים בזמן לעומת אלו שקיבלו חיסונים מאוחרים או לא מלאים במהלך הינקות. מתן חיסון בזמן לא היה קשור לתוצאות נוירופסיכולוגיות שליליות כ-7 עד 10 שנים מאוחר יותר. החוקרים הגיעו למסקנה כי אין כל תועלת בעיכוב חיסונים במהלך השנה הראשונה לחיים.
Hviid A, Wohlfahrt J, Stellfeld M, et al.  Childhood vaccination and nontargeted infectious disease hospitalization. JAMA 2005;294(6):699-705.	החוקרים העריכו את הקשר בין חיסוני ילדות המנוהלים באופן שגרתי לבין הופעתן של מחלות זיהומיות ביותר מ-800,000 ילדים. הם גילו כי לא מספר החיסונים ולא קבלת חיסונים מרובים של אותו חיסון הגבירו את הסיכון לאשפוז הנגרם על ידי מחלות זיהומיות.
Offit PA, Quarles J, Gerber MA, et al.  Addressing parents’ concerns: do multiple vaccines overwhelm or weaken the infant’s immune system? Pediatrics 2002;109(1):124-129.	בהינתן מספרם של תאי B במחזור הדם, מספרם של נוגדנים ספציפיים במחזור הדם , מספר האנטיגנים הספציפיים לחיסונים שאליהם חשופים תינוקות בשנים הראשונות של החיים, וכמות הנוגדנים הדרושים כדי להגיב לכל אנטיגן, החוקרים העריכו כי לתינוקות יש יכולת תיאורטית לקבל לפחות כ-10,000 חיסונים בבת אחת. המחברים הראו גם שמספר המרכיבים החיסוניים בחיסונים הנוכחיים הוא למעשה פחות מחיסון אחד (אבעבועות שחורות) שהילדים קיבלו לפני 100 שנה.

*******************************

פוליסורבט 80 בחיסון:

שם המחקר	תקציר
Gadzinowski J, Tansey SP, Wysocki J, et al. Safety and immunogenicity of a 13-valent pneumococcal conjugate vaccine manufactured with and without polysorbate 80 given to healthy infants at 2, 3, 4, and 12 months of age. Pediatr Infect Dis J 2015;34:180-185.	החוקרים בדקו את הבטיחות והאימונוגניות של PCV-13 המיוצרים עם או בלי פוליסורבט 80 אצל תינוקות בגיל שנתיים, 3, 4 ו -12 חודשים. האימונוגניות והבטיחות היו דומים בשני החיסונים.

*******************************

חיסונים ושמרים:

שם המחקר	תקציר
Wiedermann G, Scheiner O, Ambrosch F, Kraft D, Kollaritsch H, et al. Lack of induction of IgE and IgG antibodies to yeast in humans immunized with recombinant hepatitis B vaccines. Int Archs Allergy Appl Immun 1988;85:130-132.	במחקר, מתנדבים חוסנו בשלוש מנות של חיסון הפטיטיס B רקומביננטים שמקורו משמרים במרווחים חודשיים בהשוואה עם חיסונים ממקור של פלסמה של בני אדם. נבדקו דגימות דם לנוכחות של נוגדנים IgE או IgG כנגד אנטיגנים שמרים הקשורים ל- Saccharomyces cerevisiae ו- Candida albicans, בהתאמה, כאשר קיימת תגובתיות בין שתי הגנריות. לא נמצאה עלייה בנוגדי IgE (נוגדני אלרגיה) נגד אנטיגנים של Saccharomyces cerevisiae ולא בנוגדי IgG נגד אנטיגנים לקנדידה. החוקרים הסיקו כי חלבוני השמרים בחיסוני הפטיטיס B רקומביננטים אינם גורמים לתגובה אלרגית מסוג 1 או מסוג 3.
Petre J, Van Wijnendaele F, De Neys B, Conrath K, Van Opstal O, et al. Development of a hepatitis B vaccine from transformed yeast cells. Postgrad Med H 1987;63(Suppl 2):73-81.	החוקרים בדקו מחוסנים לפני ואחרי חשיפה לחיסון נגד צהבת B שמקורו משמרים ואת רמת הנוגדנים אנטי-שמרים בדמם. כל הנבדקים נבדקו לפני ההתחסנות בשביל למצוא האם הם חיוביים עבור נוגדנים נגד IgG לשמרים לפני החיסון. 1-2% מהנבדקים היו עם רמות נמוכות של נוגדני IgE אנטי שמרים לפני ההתחסנות. טיטר הנוגנדים מסוג IgG לאחר חיסון היה בטווחים שונים בין כל הנבדקים, כל הטווחים שנצפו לא היו קשורים לתגובות שליליות כלשהן. חיסון ממקור של שמרים הוא בטוח, גם במתחסנים שיש להם נוגדן מסוג IgE נגד שמרים.
Zajac BA, West DJ, McAleer WJ, Scolnick EM. Overview of clinical studies with hepatitis B vaccine made by recombinant DNA. J Infect 1986;13(Suppl A):39-45.	האנטיגן שנעשה בו שימוש בחיסון הפטיטיס B, שמקורו בתרבית של חיידקי הפטיטיס B, מיוצר על ידי שמרים שלתוכם הוחדר המקטע הגנטי של האנטיגן. בחיסון יש כמויות מיניאטוריות (trace amount) של חלבון שמרים. ככזה, קיים חשש תיאורטי כי מתן של חיסון ממקור שמרי עלול לגרום תגובות אלרגיות לחלבוני שמרים. החוקרים בדקו את הסרום של 133 אנשים לפני ואחרי קבלת החיסון רקומביננטי עבור נוגדנים אנטי שמרים. למאה אחוז מהמטופלים היו נוגדנים אנטי-שמרים מסוג IgG בדגימות טרום-חיסון ואחרי-כן, כנראה מחשיפה דרך אכילת לחם (השמרים הם שמרי אפייה). תגובות שליליות לא היו שכיחות יותר באנשים עם כמות גבוהה של נוגדני שמרים.