נזלת, חום וכאב גרון: זו שפעת או סתם הצטננות?

התפרסם במקור בהארץ.

נכון שאתם קמים טיפה קווצ'ים בבוקר עם אף מנוזל והרגשה כללית לא טובה ואומרים לעצמכם "אוי, אוף. כנראה יש לי שפעת קטנה"? אז זהו, שלא. אתם מצוננים, ומה שאתם חולים בו הוא מחלת חורף שדומה לשפעת אבל הרבה פחות מסוכנת ממנה.

בניגוד לתפישה הנפוצה, לא כל צינון חורפי הוא שפעת. רוב מחלות החורף נקראות "הצטננות" (Common cold) או "זיהום של דרכי הנשימה העליונות" (Upper respiratory infection). אלה מחלות קלות יחסית, שנגרמות מסוגים שונים של נגיפים (וירוסים). הנפוץ שבהם הוא Rhinovirus, שיש לו יותר מ-100 "טיפוסים" שונים (אותו הנגיף אך במעטפת שלו יש חלבונים שונים) שגורמים לכ-50% ממקרי ההצטננות אצל מבוגרים וילדים. קיימים כמה נגיפים אחרים אך הם שכיחים פחות.

בגלל מספרם הרב של הנגיפים הללו, מבוגרים ובני נוער חולים פעמיים עד ארבע פעמים בשנה בממוצע בהצטננויות שנמשכות כשבוע. ילדים מתחת לגיל שש חולים שש עד שמונה פעמים בשנה בממוצע, ובעונת השיא של המחלות, שנמשכת מספטמבר עד אפריל, המחלה יכולה להופיע אפילו פעם בחודש. התסמינים מגיעים בהדרגה בתוך שלושה ימים מהחשיפה, ותלויים בגיל החולה ובסוג הנגיף. ברוב המקרים התסמינים הם גודש באף, נזלת, כאב גרון קל, שיעול, כאבי ראש וחום לא גבוה, בעיקר אצל ילדים קטנים.

סיבוכי המחלות אינם שכיחים, אך כשהם קורים מדובר בעיקר בדלקת גרון ובהחמרה של אסתמה אצל ילדים הסובלים מכך. במקרים נדירים יותר יופיעו דלקת חדה באוזן התיכונה אצל ילדים קטנים, ודלקת הלחמית של העין. במקרים נדירים מאוד יש זיהום נוסף של דלקת ריאות חיידקית, שהוא זיהום משני להצטננות הנגיפית.

החולים בצינון לרוב מתפקדים כרגיל, הולכים לעבודה (עם טישו בתיק), ואינם מושבתים מפעילות. מצבם של חולי השפעת, לעומת זאת, הרבה יותר קשה. נגיפי ההצטננות גורמים למחלה קלה אך מציקה, אך נגיפי השפעת, ובשמם המלא Influenza שממנו נגזר שם המחלה באנגלית Flu, גורמים למערכת החיסון לעבוד הרבה יותר קשה ופוגעים בגוף משמעותית.
הנגיפים מצליחים לחדור לתאים המצפים את דרכי הנשימה, הורגים אותם וכך ממוטטים את ההגנה הטבעית של מערכת הנשימה. לכן, דלקות ריאה וסיבוכים נשימתיים אחרים נפוצים גם אצל אנשים בריאים בדרך כלל. התסמינים מזכירים את אלה של ההצטננות: חום גבוה, נזלת, שיעול, כאבי שרירים וחולשה. לאחר שהגוף מתגבר על הנגיפים, התאוששות מלאה מהמחלה יכולה להימשך שבוע או יותר. סיבוכים נוספים של המחלה הם תסמונת ריי בילדים, שהיא סוג נדיר של פגיעה מוחית, דלקת שריר הלב והחמרה של מחלות ריאות כרוניות. קבוצות הסיכון העיקריות לפתח סיבוכים הם קשישים מעל גיל 65, נשים הרות, חולים במחלות כרוניות כמו אסתמה וסוכרת, ופעוטות מתחת לגיל שנתיים. ילדים בני 18-5 מצויים בסיכון נמוך יותר, אך הם הגורם העיקרי להדבקה ולהעברת המחלה בקהילה.

לאורך ההיסטוריה גרמה מחלת השפעת למותם של מאות מיליוני בני אדם, וגם כיום היא הורגת מדי שנה 650-200 אלף אנשים ברחבי העולם. רוב קורבנות השפעת הם קשישים, תינוקות או חולים במחלות כרוניות, אך ישנם גם אנשים צעירים ובריאים. מאחר ששפעת היא מחלה נגיפית, אין טיפול יעיל לחולים מלבד טיפול תומך להקלת התסמינים. לכן, החיסון הוא הדרך הטובה ביותר להימנע מהמחלה ומסיבוכיה. לפי נתוני משרד הבריאות המתעדכנים מדי שבוע, בכל שנה חולים בשפעת 20%-30% מהילדים בישראל ו-5%-10% מהמבוגרים. השנה יש עלייה משמעותית בזיהוי דגימות חיוביות לשפעת יחסית לשנה שעברה: 22% דגימות חיוביות מתחילת העונה עד כה בהשוואה ל-13% באותה התקופה בשנה הקודמת. המשמעות היא שעונת השפעת הקדימה, ושאנחנו כבר בעיצומה.

למרות זאת, שיעור ההתחסנות בישראל נמוך מאוד, ועומד בממוצע על כ-20% מכלל האוכלוסייה. השנה, לפי משרד הבריאות, שיעור ההתחסנות נמוך מהממוצע ועומד על כ-12% בלבד מכלל האוכלוסייה. המשמעות היא שקשישים, תינוקות ומבוגרים רבים אינם מגיעים להתחסן וחושפים את עצמם ואת משפחותיהם להדבקה במחלה הקשה.
החיסון ניתן בחינם בקופות החולים בישראל. הזריקה מכילה רק פיסות מהנגיף ולא את הנגיף השלם. חלקיקים אלה אינם יכולים לגרום לשפעת, בדיוק כפי שתרנגולת לא יכולה לגדול מחביתה. תופעת לוואי אפשרית של החיסון היא כאב במקום ההזרקה או הרגשה כללית רעה, שנמשכים יום-יומיים ומעידים על פעילותה של מערכת החיסון.

הבעיה העיקרית של נגיף השפעת היא יכולתו להשתנות לעתים קרובות. בכל שנה ארגוני הבריאות עוקבים אחר הזנים הנפוצים בעונות החורף של חצי הכדור הצפוני והדרומי, ומעריכים אילו זנים יהיו נפוצים בעונה הבאה. הניתוח לא תמיד מדויק, וקיים סיכוי להופעת זנים שלא נכללו בחיסון, לכן יעילות החיסון משתנה ועומדת בממוצע על 60%-40% אצל קשישים ותינוקות במניעת המחלה.

החיסון לא מונע את המחלה לחלוטין אבל הוא בהחלט מקטין משמעותית את הסיכוי לסיבוכים. למשל, בארצות הברית החיסון מונע תמותה של כ-80% מהקשישים שחלו למרות החיסון ואשפוז של 60%-50% מהם. לכן, גם אם החיסון אינו מושלם, בכל זאת הוא הסיכוי הטוב ביותר להימנע ממחלה קשה שיכולה גם להיות קטלנית.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סקירת חקר החיסונים לפני ואחרי שיווקם, שילוב חיסונים, ההבדל במינונים והשימוש בפלסבו

מחקרי בטיחות על חיסונים

שאלות ותשובות בנוגע לחיסון נגד דלקת קרום המוח (Bexsero)

המחקר הדני החדש שמצא (שוב) שאין קשר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם