ניתוח מחקר שקרי הטוען שהחיסון נגד קורונה גורם למחלת הפריונים
תחילה נבין שזה מאמר שנכתב על ידי רופא מתנגד חיסונים מארה"ב בשם J. Bart Classen, הידוע שהוא ממציא מאמרים ומפרסם אותם, מאמריו כבר הופרכו לא מעט פעמים. למשל, אחת מטענותיו שחיסונים גרמו למגפת ההשמנה (הוא שכח להזכיר שבני ארצו אוכלים ג'אנק פוד בקצב מסחרר).
המאמר COVID-19 RNA Based Vaccines and the Risk of Prion Disease הוא מאמר דיי מביש וכתוב בצורה נוראית. למעשה, "המחקר" התפרסם כתב העת Microbiology & Infectious Diseases שלא עושה ביקורת עמיתים! כתב העת נחשב ככתב עת פרדטורי. ניתן לראות הסבר כאן וכאן.
המאמר COVID-19 RNA Based Vaccines and the Risk of Prion Disease הוא מאמר דיי מביש וכתוב בצורה נוראית. למעשה, "המחקר" התפרסם כתב העת Microbiology & Infectious Diseases שלא עושה ביקורת עמיתים! כתב העת נחשב ככתב עת פרדטורי. ניתן לראות הסבר כאן וכאן.
אני אנתח את המאמר בקצרה (עד כמה שניתן) ואולי תבינו שזה פשוט מאמר פח (ואני עוד עדין).
החוקר מתחיל בזה שהוא טוען שחיסונים גורמים לתופעות לוואי קשות מאוחרות והוא מצטט את המחקר שלו (שהופרך על ידי חוקרים יותר מדי פעמים), והאמת שלא. עשרות שנים, אלפי מחקרים, ולא מצאו שחיסונים גורמים תופעות לוואי קשות ומאוחרות. הם כן גורמים לתופעות לוואי קשות מוקדמות אך הן נדירות!
החוקר מתחיל בזה שהוא טוען שחיסונים גורמים לתופעות לוואי קשות מאוחרות והוא מצטט את המחקר שלו (שהופרך על ידי חוקרים יותר מדי פעמים), והאמת שלא. עשרות שנים, אלפי מחקרים, ולא מצאו שחיסונים גורמים תופעות לוואי קשות ומאוחרות. הם כן גורמים לתופעות לוואי קשות מוקדמות אך הן נדירות!
לדוגמה, גייאן בארה מתרחש בממוצע בארה"ב כ-3500 מקרים בשנה, חיסון השפעת יכול להוסיף לכל היותר מקרה נוסף עד שתי מקרים לכל מיליון(!!!!) מנות חיסון[1]. וזו תופעה שמתרחשת בסמוך למתן החיסון ולא שנים אחרי. זה יחס נדיר מאוד. מעניין שאין שום רפרנס לטענה שלו, אולי לא מצא מחקרים?
לאחר מכן הוא טוען שחיסונים בטכנולוגיות חדשות יכולות לגרום לבעיות ואז הוא מזכיר את המקרה שקרה בשנות ה-50 או ליתר דיוק ב-1955 שהטכנולוגיה של ייצור חיסונים היו יחסית פרימיטיביים בארה"ב, שאופן המחקר שבוצע הוא ממש לא הצורה שבה מחקרים נעשים היום.
בקצרה, ב-1955 חברה בשם Cutter ייצרה את החיסון נגד הפוליו של Salk אך לא הרגו את הוירוס בייצור והדביקו כ-250 ילדים בוירוס פוליו חי[2]. הדבר גרם לרעידת אדמה בעולם הרגולציה של החיסונים ודברים השתנו מאז, יכולת הייצור השתנה מאז, הניקוי וכו'. היום אנחנו מצליחים להפריד בין אטומים בודדים, באותה תקופה בכלל לא ידעו באופן חד משמעי שקיים האברון הנקרא ריבוזום וגם המבנה של דנ"א פוענח רשמית בתחילת שנות ה-50 על ידי ווטסון וקריק[3]. אז צריך להבין את הקונטקסט המדובר. בכל אופן בחיסון של פייזר לא מדובר על וירוס חי.
לאחר מכן הוא טוען שחיסונים בטכנולוגיות חדשות יכולות לגרום לבעיות ואז הוא מזכיר את המקרה שקרה בשנות ה-50 או ליתר דיוק ב-1955 שהטכנולוגיה של ייצור חיסונים היו יחסית פרימיטיביים בארה"ב, שאופן המחקר שבוצע הוא ממש לא הצורה שבה מחקרים נעשים היום.
בקצרה, ב-1955 חברה בשם Cutter ייצרה את החיסון נגד הפוליו של Salk אך לא הרגו את הוירוס בייצור והדביקו כ-250 ילדים בוירוס פוליו חי[2]. הדבר גרם לרעידת אדמה בעולם הרגולציה של החיסונים ודברים השתנו מאז, יכולת הייצור השתנה מאז, הניקוי וכו'. היום אנחנו מצליחים להפריד בין אטומים בודדים, באותה תקופה בכלל לא ידעו באופן חד משמעי שקיים האברון הנקרא ריבוזום וגם המבנה של דנ"א פוענח רשמית בתחילת שנות ה-50 על ידי ווטסון וקריק[3]. אז צריך להבין את הקונטקסט המדובר. בכל אופן בחיסון של פייזר לא מדובר על וירוס חי.
לאחר מכן הוא מדבר על חלבונים שחוקרים בהקשר של מחלות נוירודגנרטיביות שנקראים RNA Binding proteins[4], ההקשר בין חיסון mRNA לחלבונים הנ"ל היא רק המילה RNA, מלבד זה אין שום קשר. מולקולות שונות לגמרי עם תפקידים שונים לגמרי. בכל אופן, החלבונים TDP-43[5] ו-[6]FUS שהוא מדבר עליהם הם חלבונים מאוד חשובים בגופנו והם משמשים לרגולציה של תהליכים שונים בתאים שלנו. למשל FUS הוא חלבון שנחקר רק לאחרונה ורואים שיש לו קשר בתיקון נזקי דנ"א. החלבון השני TDP-43 הוא גם קשור לתיקון דנ"א במנגנון אחר הנקרא [7]non-homologous end joining. יש לו גם תפקיד ברגולציה על משהו שנקרא alternative splicing של הגן CFTR[8], מה שכתבתי כנראה לא יגיד הרבה לאנשים פה אבל בגדול אלו חלבונים חשובים לתפקוד תקין שלנו. חוקרים מסוימים מצאו קשר אפשרי בין חלבונים לא תקינים שעברו קיפול לא תקין למחלות נוירודגנרטיביות כמו ALS. ראו גם ש-HIV פוגע בייצור החלבון באמצעות הגנום רנ"א שלו בשביל לאפשר לHIV לחדור לדנ"א שלנו (הרי TDP-43 הוא חלבון רגולטורי חשוב)[9].
עד פה טוב ויפה.. אך מה הקשר ל-mRNA? אין שום קשר.
מולקולה mRNA היא מולקולה שתפקידה להתחבר לריבוזום לייצר חלבון, אין לה תפקיד אחר בגוף[10]. חשוב גם להדגיש, שאין קשר בין פריונים לחלבונים הנ"ל אלא למשל אצל חולי ALS ראו שיש חלבוני TDP-43 שמקופלים לא נכון, חלק מהחוקרים קוראים לזה prion-like[11] זה לא בדיוק פריונים, סימנטיקה חשובה. בכל אופן, לא הצליחו עדיין להוכיח שהם הסיבה, אלא שהם רק מופיעים שם בצורה מקופלת לא נכונה, יש יותר ויותר הבנה שבמחלות נוירודגנרטיביות תהליכים שקשורים לקיפול נכון של חלבונים נפגעים[12], ביטוי גנים לא מדויק, תיקון דנ"א לא עובד כמו שצריך[13] וכו' וכו' וכל אלו מוביל בסוף להופעה של חלבונים לא תקינים ברקמת המוח של החולים.
לאחר מכן הוא מדבר על שיטות המחקר, לרוב חלק זה הוא חלק מרכזי וחשוב מאוד במאמר מדעי, מכיוון שהוא מראה לחוקרים שקוראים את המחקר, איך נעשה המחקר והאם הוא נעשה באופן תקין, בנוסף צוותים אחרים ירצו וצריכים לעשות מחקרים דומים בשביל לאושש את הנתונים. לרוב מפורטים בפרטי פרטים איך בוצע המחקר, איך כל דבר נמדד, באיזה כלים משתמשים, באיזה שיטות מחקר ועוד.
עד פה טוב ויפה.. אך מה הקשר ל-mRNA? אין שום קשר.
מולקולה mRNA היא מולקולה שתפקידה להתחבר לריבוזום לייצר חלבון, אין לה תפקיד אחר בגוף[10]. חשוב גם להדגיש, שאין קשר בין פריונים לחלבונים הנ"ל אלא למשל אצל חולי ALS ראו שיש חלבוני TDP-43 שמקופלים לא נכון, חלק מהחוקרים קוראים לזה prion-like[11] זה לא בדיוק פריונים, סימנטיקה חשובה. בכל אופן, לא הצליחו עדיין להוכיח שהם הסיבה, אלא שהם רק מופיעים שם בצורה מקופלת לא נכונה, יש יותר ויותר הבנה שבמחלות נוירודגנרטיביות תהליכים שקשורים לקיפול נכון של חלבונים נפגעים[12], ביטוי גנים לא מדויק, תיקון דנ"א לא עובד כמו שצריך[13] וכו' וכו' וכל אלו מוביל בסוף להופעה של חלבונים לא תקינים ברקמת המוח של החולים.
לאחר מכן הוא מדבר על שיטות המחקר, לרוב חלק זה הוא חלק מרכזי וחשוב מאוד במאמר מדעי, מכיוון שהוא מראה לחוקרים שקוראים את המחקר, איך נעשה המחקר והאם הוא נעשה באופן תקין, בנוסף צוותים אחרים ירצו וצריכים לעשות מחקרים דומים בשביל לאושש את הנתונים. לרוב מפורטים בפרטי פרטים איך בוצע המחקר, איך כל דבר נמדד, באיזה כלים משתמשים, באיזה שיטות מחקר ועוד.
ב"מחקר" ההזוי יש פסקה קצרה שבה הוא טען שהוא עשה אנליזה בקוד שיש בחיסון והאפשרות שלו לעשות אקטיבציה לחלבונים TDP-43 ו-FUS. שזה קצת הזוי כי mRNA לא יכול לעשות אקטיבציה לחלבונים הנ"ל. החלבונים הנ"ל נהפכים לחלבונים לאחר שפרומוטור מסויים מתחיל את השעתוק שלו מהדנ"א לרנ"א, הוא עובר מספר חיתוכים (mRNA ראשוני קיים כמקטע ארוך יותר עם אינטרונים ואקסונים ונקרא pre-mRNA), הוא נחתך, הוא מעובד, נצמדים אליו כל מיני מקטעים נוספים שמאפשרים את המסע שלו לעבר הריבוזום מחוץ לגרעין ואת היכולת שלו להיקשר לריבוזום[14]. אז מה שכתב הוא כל כך הזוי ומביש שלא ברור לי איך בכלל מי שאישר את המאמר שלו לא עצר פה למרות שלא עבר ביקורת עמיתים.
הוא לא כתב איך הוא ביצע את המחקר, הוא לא כתב במה הוא השתמש, באילו שיטות, מה הכלים וכו'. פשוט כתוב משפט סתמי וקצר. מביש!
בחלק התוצאות (כמובן בלי גרפים ונתונים כמו שצפוי, רק סיפורי מעשיות), הוא טוען שהאנליזה של החיסון הראתה שיש בהם אזורים שגורמים להפעלה של TDP-43 ו-FUS בכך הם יעברו קיפול לא נכון והם יגרמו למחלות נוירודגנרטיביות. עכשיו מה הוא עושה בשביל להוכיח את זה? הוא נשען על חוקרים אמיתיים, שבאמת עשו מחקרים אמיתיים[15], וראו בלי קשר לחיסון של פייזר במחקרים אחרים לגמרי שהראו אינטרקציות בין FUS ו-TDP-43 לאינטרונים שזה הגיוני הרי אלו חלבונים רגולטורים שבין היתר נקשרים לאינטרונים (כמה מפתיע).
למי שלא יודע, אינטרונים הם חלקים לא מקודדים של מקטע pre-mRNA ויש לחלקים האלו תפקידים שונים חלקם רגולטורים בתהליך ביטוי הגנים והם אינם נמצאים ב-mRNA סופי[16]. הם כמובן נמצאים רק בגרעין. אז יופי, חוקרים אחרים ראו שהחלבונים נקשרים לאינטרונים. הכל טוב ויפה, איך זה קשור לחיסון?!
הוא טען שהוא מצא בחיסון מקטע שדומה למקטעים שהחלבונים נקשרים אליהם אך צריך תוכנות מחשב מתקדמות בשביל לאמת את זה. איזה מוזר שהוא לא עשה את זה בעצמו אה? בגדול זה דיי פשוט, כל אדם יכול לעשות BLAST באינטרנט בעצמו למקטע ולמצוא אזורים שיש בהם דימיון כזה או אחר, כל אדם יכול להמציא סיפורי מעשיות, אבל מסתבר שזה מאוד קשה להוכיח את זה.
הוא מסכם שהחלבון ספייק שמתחבר לרצפטור ACE2 מכיל אבץ ועצם הקישוריות יכולה לשחרר את האבץ ולגרום לחלבון TDP-43 להיות חלבון לא תקין. אני, באמת.. וואו..
אוקי, אבץ הוא יסוד קריטי לתפקוד שלנו, למעשה אבץ נמצא בכרומוזומים שלנו, בגרעין שלנו, בגרעינון, כמות בלתי נגמרת של אנזימים משתמשים באבץ, דנ"א ורנ"א סינתאזות משתמשות באבץ. זה למעשה ה-trace mineral השני הכי נפוץ בגופנו אחרי ברזל[17].
לאחר מכן הוא ממשיך לטעון טענות הזויות שמסתמכות על מאמרים שהוא בעצמו פרסם, הוא טוען שזה חיסון שיכול לשמש כנשק ביולוגי והוא טוען שביל גייטס ממן מחקרים בשביל לפתח נשקים ביולוגים.
נראה לי שאפסיק פה, אני חושב שזה מובן שזה לא באמת "מחקר" אלא מניפסט שיקרי.
הוא טען שהוא מצא בחיסון מקטע שדומה למקטעים שהחלבונים נקשרים אליהם אך צריך תוכנות מחשב מתקדמות בשביל לאמת את זה. איזה מוזר שהוא לא עשה את זה בעצמו אה? בגדול זה דיי פשוט, כל אדם יכול לעשות BLAST באינטרנט בעצמו למקטע ולמצוא אזורים שיש בהם דימיון כזה או אחר, כל אדם יכול להמציא סיפורי מעשיות, אבל מסתבר שזה מאוד קשה להוכיח את זה.
הוא מסכם שהחלבון ספייק שמתחבר לרצפטור ACE2 מכיל אבץ ועצם הקישוריות יכולה לשחרר את האבץ ולגרום לחלבון TDP-43 להיות חלבון לא תקין. אני, באמת.. וואו..
אוקי, אבץ הוא יסוד קריטי לתפקוד שלנו, למעשה אבץ נמצא בכרומוזומים שלנו, בגרעין שלנו, בגרעינון, כמות בלתי נגמרת של אנזימים משתמשים באבץ, דנ"א ורנ"א סינתאזות משתמשות באבץ. זה למעשה ה-trace mineral השני הכי נפוץ בגופנו אחרי ברזל[17].
לאחר מכן הוא ממשיך לטעון טענות הזויות שמסתמכות על מאמרים שהוא בעצמו פרסם, הוא טוען שזה חיסון שיכול לשמש כנשק ביולוגי והוא טוען שביל גייטס ממן מחקרים בשביל לפתח נשקים ביולוגים.
נראה לי שאפסיק פה, אני חושב שזה מובן שזה לא באמת "מחקר" אלא מניפסט שיקרי.
[2] The Cutter Incident: How America's First Polio Vaccine Led to a Growing Vaccine Crisis (nih.gov)
[9] Cloning and characterization of a novel cellular protein, TDP-43, that binds to human immunodeficiency virus type 1 TAR DNA sequence motifs. | Journal of Virology (asm.org)
[10] מה זה חיסון RNA? – מדעת (midaat.org.il)
[11] Prion-like properties of assembled TDP-43 - ScienceDirect[10] מה זה חיסון RNA? – מדעת (midaat.org.il)
[16] Intron - Wikipedia
[17] Zinc: a multipurpose trace element - PubMed (nih.gov)
(אני בוגר לימודי רפואה מחכה למבחן לקראת הסטאז'. יש לי תואר ראשון בביולוגיה. אני עובד בתור פרמדיק ועוזר רופא)
(אני בוגר לימודי רפואה מחכה למבחן לקראת הסטאז'. יש לי תואר ראשון בביולוגיה. אני עובד בתור פרמדיק ועוזר רופא)
תגובות
הוסף רשומת תגובה