מחקרים על חיסונים

מדובר רבות על חשיבות החיסון נגד רוטה, היעילות של החיסון ואיך הוא מוריד, מלבד את התחלואה במחלה, את התחלואה הכללית של מחלות המעיים. אך בלא מעט מקרים, נעזרנו במחקרים שנעשו בחו"ל. אך השנה, בפברואר 2020, התפרסם מחקר ישראלי בכתב העת הידוע Vaccine והראה את השינוי בתחלואה לפני ואחרי כניסת החיסון לשגרת החיסונים. המחקר נעשה על ידי פרופסור ח'יתאם מוחסן - אפידמיולוגית, מרצה וחוקרת בכירה באוניברסיטת תל אביב. ופרופסור אייל לשם - מומחה למחלות זיהומיות, מנהל המכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות בבית החולים שיבא תל השומר (ובעברו חוקר ב-CDC). המחקר נעשה בשיתוף משרד הבריאות והוא ככל הנראה מהגדולים שנעשו אי פעם בעולם על מועילות החיסון נגד רוטה כאשר מחקר ההתבסס על רשם האשפוז הלאומי של משרד הבריאות. במחקר נכללו כל אשפוזי השלשול בילדים עד גיל 5, בכל בתי החולים בארץ בין השנים 2002-2017. במחקר ראו את התוצאות הבאות: - שיעור אשפוזי רוטה ירד עד 89% לעומת התקופה של טרום החיסון בילדים צעירים עד גיל 5. - שיעור אשפוזי שלשול השנתי ירד עד 53% לעומת התקופה של טרום החיסון בילדים צעירים עד גיל 5.  ...

התפרסם במקור  בהארץ . נכון שאתם קמים טיפה קווצ'ים בבוקר עם אף מנוזל והרגשה כללית לא טובה ואומרים לעצמכם "אוי, אוף. כנראה יש לי שפעת קטנה "? אז זהו, שלא. אתם מצוננים, ומה שאתם חולים בו הוא מחלת חורף שדומה לשפעת אבל הרבה פחות מסוכנת ממנה. בניגוד לתפישה הנפוצה, לא כל צינון חורפי הוא שפעת. רוב מחלות החורף נקראות "הצטננות" (Common cold) או "זיהום של דרכי הנשימה העליונות" (Upper respiratory infection). אלה מחלות קלות יחסית, שנגרמות מסוגים שונים של נגיפים (וירוסים). הנפוץ שבהם הוא Rhinovirus, שיש לו יותר מ-100 "טיפוסים" שונים (אותו הנגיף אך במעטפת שלו יש חלבונים שונים) שגורמים לכ-50% ממקרי ההצטננות אצל מבוגרים וילדים. קיימים כמה נגיפים אחרים אך הם שכיחים פחות. בגלל מספרם הרב של הנגיפים הללו, מבוגרים ובני נוער חולים פעמיים עד ארבע פעמים בשנה בממוצע בהצטננויות שנמשכות כשבוע. ילדים מתחת לגיל שש חולים שש עד שמונה פעמים בשנה בממוצע, ובעונת השיא של המחלות, שנמשכת מספטמבר עד אפריל, המחלה יכולה להופיע אפילו פעם בחודש. התסמינים מגיעים בהדרגה בתוך ש...

שני מחקרים ענקיים (מטא-אנליזה) שהתפרסמו לאחרונה מראים שהחיסון נגד רוטה וירוס לא מעלה את הסיכון להתפשלות מעי! מחקר[1] סקירה סיסטמי ומטא אנליזה חדש שהתפרסם בכתב העת JAMA (עם Impact Factor של 51.273) באוקטובר 2019, הראה שהחיסון נגד רוטה וירוס אינו מעלה את הסיכון להתפשלות מעי כאשר החוקרים ביצעו השוואה מול פלסבו. החוקרים בדקו 25 מחקרים קלינים רנדומלים שבהם היו 200,594 משתתפים (104,647 קיבלו את החיסון, 95,947 שקיבלו פלסבו), ב-33 מדינות ב-4 יבשות, ונבדקו כל סוגי חיסון הרוטה הקיימים ובאף אחד מהם החוקרים לא ראו עליה בסיכון להתפשלות מעי בהשוואה לפלסבו עד 2 שנים אחרי מועד ההתחסנות! רוטה וירוס (מקור: Wikipedia) מחקר מטא-אנליזה נוסף[2] שהתבצע במכון קוקריין הנודע (מכון ללא מטרות רווח שמפרסם מחקרים רבים בנושא רפואה), הראה שהחיסון לא מעלה את הסיכון להתפשלות מעי בהשוואה לפלסבו. החוקרים בדקו 55 מחקרים שנעשו עם סה"כ 216,480 משתתפים. בנוסף, החוקרים ראו יעילות גבוהה של החיסון RV5 (אותו חיסון שניתן בארץ), במניעה של כ-92% מהמקרים של שלשולים קשים מאוד ומסכני חיים שנובעים ממחלת הרוטה במדינות ...

מחקר חדש שהתפרסם ב-9.11.19 מראה שחיסון שפעת לנשים הרות מגן על ילדיהן מפני שפעת ומפני הסיכוי להתאשפז עקב מחלת השפעת. המחקר, שהתפרסם בכתב העת המכובד The Journal of Infectious Diseases (אימפקט פקטור 5.186), בראשות Jemma L Walker הבריטית (אפידימיולוגית וחוקרת יעילות ובטיחות של חיסונים), הראה שחיסון נגד שפעת לנשים בהריון, הפחית באופן משמעותי את התחלואה בשפעת אצל תינוקות ב-6 החודשים הראשונים לחייהם כאשר אימהותיהן התחסנו נגד המחלה. החוקרים בדקו את היעילות של החיסון בעונות שפעת ספציפיות באופן כללי, והם גם בדקו את היעילות של החיסון נגד הזנים העיקריים שנמצאים בתפוצה. חשוב להדגיש, כל הנתונים הבאים מתייחסים ליעילות ההגנה של החיסון על התינוקות לאחר שהאימהות התחסנו בזמן ההריון. בהקשר של יעילות חיסון השפעת באופן כללי: יעילות של 66% במניעת המחלה בעונת 2013-2014. יעילות של 50% במניעת המחלה בעונת 2014-2015 עם יעילות זהה של 50% במניעה של התאשפזות. בהקשר של הגנה ספציפית נגד הזנים העיקרים: יעילות של 78% נגד H1N1 בעונת 2013-2014. יעילות של 60% נגד H3N2 בעונת 2014-2015. תת-זן H1N1 גורם לשפ...

לאחרונה, ארגון הבריאות העולמי פרסם הודעה משמחת ביותר. זן מספר שלוש של וירוס הפוליו, נמחק מעל פני האדמה ובכך הצטרף לזן מספר שתיים שהוכרז כהוכחד בשנת 2015. עכשיו רק נשאר לנו למגר את זן אחד ומחלת הפוליו תמוגר מן העולם ותצטרף לאבעבועות השחורות שהוכרזה כמחלה שהוכחדה בשנת 1980. כרגע נשארו רק שתי אזורים בהם זן אחד קיים - אפגניסטן ופקיסטן וצוותי בריאות רבים עושים מאמצים כבירים לחסן את באוכלוסיה באותן מדינות, לפעמים אף במחיר חייהם. ותודה לד"ר יונה סאלק שפיתח את החיסון נגד הפוליו הראשון ובכך הציל מיליארדי ילדים ממחלה איומה. מקור: https://www.who.int/news-room/feature-stories/detail/two-out-of-three-wild-poliovirus-strains-eradicated

החודש, התפרסם בכתב העת המפורסם The Lancet מחקר מטא-אנליזה (הנחשב במיקום הגבוה ביותר בהיררכיה המדעית) חדש על השפעותיו של החיסון HPV נגד וירוס הפפילומה הגורם לסרטן צוואר הרחם. המחקר נעשה על ידי צוות של חוקרים קנדי בראשות הפרופסור Marc Brisson. החוקרים, סרקו 1702 מאמרים ומחקרים ובחרו 65 מחקרים איכותים שנעשו ב-14 מדינות שונות (מפותחות ומתפתחות) ובהן יש תוכנית חיסונים נגד HPV בעשר השנים האחרונות.  במטא האנליזה, החוקרים איגדו מידע על 60 מיליון בני אדם (!!!) והם עשו השוואה במופע של הדבקויות ב-HPV, מופע של נגעים טרום-סרטנים מדרגות גבוהות ויבלות ויראליות על איברי המין, לפני כניסת החיסון לתוכנית החיסונים ואחרי כניסת החיסון. ומה היו הנתונים? ירידה של 83% ממקרי ההדבקה ב-HPV אצל נערות/נשים צעירות בין הגילאים 13 עד 19 וירידה של 66% אצל נשים בגילאים 20-24.  ירידה של 67% במופע של יבלות ויראליות באיברי המין אצל נערות/נשים צעירות בין הגילאים 15 עד 19, וירידה של 54% אצל נשים בגילאים 20-24 וירידה של 31% אצל נשים בגילאים 25-29. ירידה של 51% במופע של נגעים טרום סרטנים בשלב מתקדם מסוג ...

תחילה, נזכור שתפקידם של מלחי אלומיניום בחיסונים הוא להיות אדג'וונט ובכך גורמים לתגובה החיסונית של חיסונים מסויימים להיות יעילה יותר. בנוסף, צריך לדעת שבמערכת החיסון יש תאים שנקראים T helper cells שקשורים למערכת החיסון הנרכשת והם חשובים בין היתר ביצירת זיכרון חיסוני כי הם אומרים לתאים מסוג B לייצר תאי פלסמה ספציפיים (האחראים על הזיכרון החיסוני) שמפרישים נוגדנים ייחודים נגד הפתוגנים ובאמצעות אותם נוגדנים הגוף שלנו נלחם בפתוגנים במגוון דרכים - בולענות, הריסה של התאים הפגומים, גיוס כל מיני פקטורים שונים בשביל להרוג את הפתוגן ועוד. ואיך זה קשור למלחי האלומיניום? מלחי האלומיניום קשורים לשפעול של ציטוקינים (כגון אינטרלוקינים ) שהם חלבונים של מערכת החיסון שקשורים לסינגלים בין תאים. יש חיסונים שגם אם ניתן את האנטיגן (למשל - חלבון מסויים של מעטפת החיידק), מערכת החיסון עדיין לא תגיב לכך בצורה יעילה והתאים לא יפעלו ברמה הנדרשת בשביל ליצור זיכרון חיסוני. מלחי האלומיניום ביחד עם האנטיגנים גורמים לאותם תאים שהזכרתי לחשוב שיש זיהום אמיתי ואז הם מבצעים שרשרת תהליכים מורכבת של יצירת זיכ...

מחקר חדש  שהתפרסם החודש בכתב העת הידוע Pediatrics הראה שילדים שחוסנו נגד אבעבועות רוח, נמצאים בסיכון נמוך באופן משמעותי בלחלות בשלבקת חוגרת (Herpes Zoster) לעומת ילדים לא מחוסנים. שלבקת חוגרת מתרחשת עקב הידבקות בוירוס הגורם לאבעבועות רוח. לאחר ההידבקות, הוירוס נמצא רדום בתאי עצב בגופנו והוא עלול להתפרץ שנים רבות לאחר מכן ולהופיע כנגעים על גופנו המלווים בכאבים חזקים מאוד עם סיכון לכאב עצבי כרוני. הסיכון קיים בעיקר אצל אלו שחלו באבעבועות רוח בהגיעם לגיל 50+ (ועל כן יש חיסון נגד שלבקת חוגרת). בנוסף, ישנו סיכון הקיים גם אצל ילדים שחלו באבעבועות רוח - הם גם יכולים לחלות בשלבקת חוגרת. המחקר מומן על ידי ה-CDC ומטרתו הייתה לבחון האם החיסון נגד אבעבועות רוח גורם גם לירידה של מקרי השלבקת חוגרת אצל ילדים מלבד אבעבועות רוח. המחקר בוצע על ידי חוקרים בראשות ד"ר Sheila Weinmann. החוקרים סרקו תיקים רפואיים אלקטרונים של יותר מ-6.3 מיליון ילדים בין השנים 2003 עד 2014 והם שילבו נתונים מ-6 מקורות מידע של ארגוני בריאות שונים בארה"ב. כ-50% מהילדים במאגרי המידע חוסנו לעומת כ-50% שלא חוסנו. החוקר...