מחקרים על חיסונים

אחד מהמחקרים החשובים ביותר שיצאו בתקופה האחרונה על החיסון נגד קורונה של פייזר התפרסם ב24 בפברואר בכתב העת הכי ידוע ומכובד בעולם The New England Journal of Medicine. המחקר של קופת חולים כללית התבצע בראשות פרופסור רן בליצר ודר נעה דגן והשווה בין 596,618 מחוסנים ל-596,618 לא מחוסנים מכל סוגי האוכלוסיות. גברים ונשים, יהודים, ערבים, חרדים, כל הגילאים שאישרו להם להתחסן, נשים בהריון, אוכלוסיות בסיכון עם מחלות כרוניות מגוונות ועוד (הרשימה המלאה במחקר). תוצאות המחקר התבססו על מחוסנים במנה אחת לאחר 14-20 יום ומחוסנים בשתי מנות לאחר שבוע או יותר. בנוסף גם נבדקה היעילות מול הוריאנטים השונים. תוצאת המחקר: - היעילות במניעת המחלה לאחר מנה אחת היא 46% ולאחר שתי מנות 92% במקרים מתועדים (כלומר גם אצל חולים ללא סימפטומים אשר חיוביים ב-PCR).  - יעילות במניעת מחלה עם סימפטומים היא 57% לאחר מנה אחת ו-94% לאחר שתי מנות. - היעילות במניעת אשפוז היא 74% לאחר מנה אחת ו-87% לאחר שתי מנות. - היעילות במניעת מחלת קורונה קשה היא 62% לאחר מנה אחת ו-92% לאחר שתי מנות. - היעילות במניעת תמותה לאחר מנה אחת היא 72%. לא...

מקור הפוסט: https://www.facebook.com/groups/171810053014040?view=permalink&id=768601926668180 בנוגע להשפעת בארץ, יש במשרד הבריאות את כל הנתונים. לפי משרד הבריאות ואני מצטט. "אחוז החולים בשפעת מוערך בעונת החורף ב- 15% -5% מהאוכלוסייה. כלומר בין 400,000 ל 1.3 מיליון חולים בעונת החורף בשפעת בישראל. מספר האשפוזים הנובעים מסיבוכי שפעת בישראל מוערך בכעשרת אלפים בשנה, ומספר הפטירות הנגרמות מסיבוכי שפעת בארץ מוערך בכ - 400 ל-1000 בעונת שפעת. חיסון השפעת מצמצם את שיעורי הסיבוכים ואת מספר הפטירות כתוצאה משפעת." בנוגע ליעילות החיסונים כל שנה, יש את הנתונים השנתיים שמתפרסמים באתר בלינק הבא https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/Infectious_diseases/Flu/Pages/default.aspx שימו לב מצד שמאל למעלה יש את דוחות סיכום עונות שפעת. ניקח לדוגמה את הדוח של שנת 2017 https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Flu2016_2017.pdf נבדקו רק אחוז היעילות באוכולוסיה הכללית, לא נבדקה ההשפעה על מניעת האשפוזים (עוד על זה בהמשך עם מחקרים גדולים וטובים) היעילות מאוד מאוד משתנה משנה לשנה, פעם היעילות גבוהה...

מדובר רבות על חשיבות החיסון נגד רוטה, היעילות של החיסון ואיך הוא מוריד, מלבד את התחלואה במחלה, את התחלואה הכללית של מחלות המעיים. אך בלא מעט מקרים, נעזרנו במחקרים שנעשו בחו"ל. אך השנה, בפברואר 2020, התפרסם מחקר ישראלי בכתב העת הידוע Vaccine והראה את השינוי בתחלואה לפני ואחרי כניסת החיסון לשגרת החיסונים. המחקר נעשה על ידי פרופסור ח'יתאם מוחסן - אפידמיולוגית, מרצה וחוקרת בכירה באוניברסיטת תל אביב. ופרופסור אייל לשם - מומחה למחלות זיהומיות, מנהל המכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות בבית החולים שיבא תל השומר (ובעברו חוקר ב-CDC). המחקר נעשה בשיתוף משרד הבריאות והוא ככל הנראה מהגדולים שנעשו אי פעם בעולם על מועילות החיסון נגד רוטה כאשר מחקר ההתבסס על רשם האשפוז הלאומי של משרד הבריאות. במחקר נכללו כל אשפוזי השלשול בילדים עד גיל 5, בכל בתי החולים בארץ בין השנים 2002-2017. במחקר ראו את התוצאות הבאות: - שיעור אשפוזי רוטה ירד עד 89% לעומת התקופה של טרום החיסון בילדים צעירים עד גיל 5. - שיעור אשפוזי שלשול השנתי ירד עד 53% לעומת התקופה של טרום החיסון בילדים צעירים עד גיל 5.  ...

התפרסם במקור  בהארץ . נכון שאתם קמים טיפה קווצ'ים בבוקר עם אף מנוזל והרגשה כללית לא טובה ואומרים לעצמכם "אוי, אוף. כנראה יש לי שפעת קטנה "? אז זהו, שלא. אתם מצוננים, ומה שאתם חולים בו הוא מחלת חורף שדומה לשפעת אבל הרבה פחות מסוכנת ממנה. בניגוד לתפישה הנפוצה, לא כל צינון חורפי הוא שפעת. רוב מחלות החורף נקראות "הצטננות" (Common cold) או "זיהום של דרכי הנשימה העליונות" (Upper respiratory infection). אלה מחלות קלות יחסית, שנגרמות מסוגים שונים של נגיפים (וירוסים). הנפוץ שבהם הוא Rhinovirus, שיש לו יותר מ-100 "טיפוסים" שונים (אותו הנגיף אך במעטפת שלו יש חלבונים שונים) שגורמים לכ-50% ממקרי ההצטננות אצל מבוגרים וילדים. קיימים כמה נגיפים אחרים אך הם שכיחים פחות. בגלל מספרם הרב של הנגיפים הללו, מבוגרים ובני נוער חולים פעמיים עד ארבע פעמים בשנה בממוצע בהצטננויות שנמשכות כשבוע. ילדים מתחת לגיל שש חולים שש עד שמונה פעמים בשנה בממוצע, ובעונת השיא של המחלות, שנמשכת מספטמבר עד אפריל, המחלה יכולה להופיע אפילו פעם בחודש. התסמינים מגיעים בהדרגה בתוך ש...

שני מחקרים ענקיים (מטא-אנליזה) שהתפרסמו לאחרונה מראים שהחיסון נגד רוטה וירוס לא מעלה את הסיכון להתפשלות מעי! מחקר[1] סקירה סיסטמי ומטא אנליזה חדש שהתפרסם בכתב העת JAMA (עם Impact Factor של 51.273) באוקטובר 2019, הראה שהחיסון נגד רוטה וירוס אינו מעלה את הסיכון להתפשלות מעי כאשר החוקרים ביצעו השוואה מול פלסבו. החוקרים בדקו 25 מחקרים קלינים רנדומלים שבהם היו 200,594 משתתפים (104,647 קיבלו את החיסון, 95,947 שקיבלו פלסבו), ב-33 מדינות ב-4 יבשות, ונבדקו כל סוגי חיסון הרוטה הקיימים ובאף אחד מהם החוקרים לא ראו עליה בסיכון להתפשלות מעי בהשוואה לפלסבו עד 2 שנים אחרי מועד ההתחסנות! רוטה וירוס (מקור: Wikipedia) מחקר מטא-אנליזה נוסף[2] שהתבצע במכון קוקריין הנודע (מכון ללא מטרות רווח שמפרסם מחקרים רבים בנושא רפואה), הראה שהחיסון לא מעלה את הסיכון להתפשלות מעי בהשוואה לפלסבו. החוקרים בדקו 55 מחקרים שנעשו עם סה"כ 216,480 משתתפים. בנוסף, החוקרים ראו יעילות גבוהה של החיסון RV5 (אותו חיסון שניתן בארץ), במניעה של כ-92% מהמקרים של שלשולים קשים מאוד ומסכני חיים שנובעים ממחלת הרוטה במדינות ...

מחקר חדש שהתפרסם ב-9.11.19 מראה שחיסון שפעת לנשים הרות מגן על ילדיהן מפני שפעת ומפני הסיכוי להתאשפז עקב מחלת השפעת. המחקר, שהתפרסם בכתב העת המכובד The Journal of Infectious Diseases (אימפקט פקטור 5.186), בראשות Jemma L Walker הבריטית (אפידימיולוגית וחוקרת יעילות ובטיחות של חיסונים), הראה שחיסון נגד שפעת לנשים בהריון, הפחית באופן משמעותי את התחלואה בשפעת אצל תינוקות ב-6 החודשים הראשונים לחייהם כאשר אימהותיהן התחסנו נגד המחלה. החוקרים בדקו את היעילות של החיסון בעונות שפעת ספציפיות באופן כללי, והם גם בדקו את היעילות של החיסון נגד הזנים העיקריים שנמצאים בתפוצה. חשוב להדגיש, כל הנתונים הבאים מתייחסים ליעילות ההגנה של החיסון על התינוקות לאחר שהאימהות התחסנו בזמן ההריון. בהקשר של יעילות חיסון השפעת באופן כללי: יעילות של 66% במניעת המחלה בעונת 2013-2014. יעילות של 50% במניעת המחלה בעונת 2014-2015 עם יעילות זהה של 50% במניעה של התאשפזות. בהקשר של הגנה ספציפית נגד הזנים העיקרים: יעילות של 78% נגד H1N1 בעונת 2013-2014. יעילות של 60% נגד H3N2 בעונת 2014-2015. תת-זן H1N1 גורם לשפ...

לאחרונה, ארגון הבריאות העולמי פרסם הודעה משמחת ביותר. זן מספר שלוש של וירוס הפוליו, נמחק מעל פני האדמה ובכך הצטרף לזן מספר שתיים שהוכרז כהוכחד בשנת 2015. עכשיו רק נשאר לנו למגר את זן אחד ומחלת הפוליו תמוגר מן העולם ותצטרף לאבעבועות השחורות שהוכרזה כמחלה שהוכחדה בשנת 1980. כרגע נשארו רק שתי אזורים בהם זן אחד קיים - אפגניסטן ופקיסטן וצוותי בריאות רבים עושים מאמצים כבירים לחסן את באוכלוסיה באותן מדינות, לפעמים אף במחיר חייהם. ותודה לד"ר יונה סאלק שפיתח את החיסון נגד הפוליו הראשון ובכך הציל מיליארדי ילדים ממחלה איומה. מקור: https://www.who.int/news-room/feature-stories/detail/two-out-of-three-wild-poliovirus-strains-eradicated

החודש, התפרסם בכתב העת המפורסם The Lancet מחקר מטא-אנליזה (הנחשב במיקום הגבוה ביותר בהיררכיה המדעית) חדש על השפעותיו של החיסון HPV נגד וירוס הפפילומה הגורם לסרטן צוואר הרחם. המחקר נעשה על ידי צוות של חוקרים קנדי בראשות הפרופסור Marc Brisson. החוקרים, סרקו 1702 מאמרים ומחקרים ובחרו 65 מחקרים איכותים שנעשו ב-14 מדינות שונות (מפותחות ומתפתחות) ובהן יש תוכנית חיסונים נגד HPV בעשר השנים האחרונות.  במטא האנליזה, החוקרים איגדו מידע על 60 מיליון בני אדם (!!!) והם עשו השוואה במופע של הדבקויות ב-HPV, מופע של נגעים טרום-סרטנים מדרגות גבוהות ויבלות ויראליות על איברי המין, לפני כניסת החיסון לתוכנית החיסונים ואחרי כניסת החיסון. ומה היו הנתונים? ירידה של 83% ממקרי ההדבקה ב-HPV אצל נערות/נשים צעירות בין הגילאים 13 עד 19 וירידה של 66% אצל נשים בגילאים 20-24.  ירידה של 67% במופע של יבלות ויראליות באיברי המין אצל נערות/נשים צעירות בין הגילאים 15 עד 19, וירידה של 54% אצל נשים בגילאים 20-24 וירידה של 31% אצל נשים בגילאים 25-29. ירידה של 51% במופע של נגעים טרום סרטנים בשלב מתקדם מסוג ...