מחקרים על חיסונים

  ב-19 לנובמבר ה-CDC פרסמו ממצאים מדאיגים בנושא זן הדלתא והקשר שלו לעליה בתמותה של נשים בהריון עקב המחלה ולידות שקטות. המחקר הראשון שעקב אחרי 1,249,634 לידות, הראה שנשים בהריון שחלו בזן הדלתא בסיכון פי 4 ללידה של עובר מת (לידה שקטה). החוקרים בדקו מסך כל הלידות שהיו, כמה מתוכן היו לידות שקטות והאם הנשים שיילדו היו חולות ב-COVID19. בתקופה של בין מרץ 2020-ספטמבר 2021 מסך כל הלידות, כ-0.64% היו לידות שקטות כאשר האימהות לא חלו ב-COVID19 לעומת 1.26% כאשר האימהות כן חלו ב-COVID19. כאשר החוקרים בדקו לעומק את ההבדל בין התקופות של הזנים השונים, הם ראו שבתקופה של לפני ההופעה של זן הדלתא, היו לידות שקטות בכ-0.64% מהלידות אצל נשים שלא חלו ואצל 0.98% מהלידות אצל נשים שחלו. לעומת זאת, בתקופה של הופעת זן הדלתא, היו לידות שקטות בכ-0.63% מהנשים שלא חלו לעומת 2.7% מהלידות אצל נשים שחלו, עליה של פי 4.28! מחקר נוסף הראה שאצל נשים בהריון לא מחוסנות נגד קורונה אשר חלו בזן הדלתא, יש עליה משמעותית בסיכון לתמותה. החוקרים בדקו את מקרי התמותה עקב ההידבקות בקורונה במיסיסיפי בתקופה בין של מרץ 2020-אוקטובר 2...

תחילה נבין שזה מאמר שנכתב על ידי רופא מתנגד חיסונים מארה"ב בשם J. Bart Classen , הידוע שהוא ממציא מאמרים ומפרסם אותם, מאמריו כבר הופרכו לא מעט פעמים. למשל, אחת מטענותיו שחיסונים גרמו למגפת ההשמנה (הוא שכח להזכיר שבני ארצו אוכלים ג'אנק פוד בקצב מסחרר). המאמר COVID-19 RNA Based Vaccines and the Risk of Prion Disease הוא מאמר דיי מביש וכתוב בצורה נוראית. למעשה, "המחקר" התפרסם כתב העת Microbiology & Infectious Diseases שלא עושה ביקורת עמיתים! כתב העת נחשב ככתב עת  פרדטורי . ניתן לראות הסבר  כאן  ו כאן . אני אנתח את המאמר בקצרה (עד כמה שניתן) ואולי תבינו שזה פשוט מאמר פח (ואני עוד עדין). החוקר מתחיל בזה שהוא טוען שחיסונים גורמים לתופעות לוואי קשות מאוחרות והוא מצטט את המחקר שלו (שהופרך על ידי חוקרים יותר מדי פעמים), והאמת שלא. עשרות שנים, אלפי מחקרים, ולא מצאו שחיסונים גורמים תופעות לוואי קשות ומאוחרות. הם כן גורמים לתופעות לוואי קשות מוקדמות אך הן נדירות!  לדוגמה, גייאן בארה מתרחש בממוצע בארה"ב כ-3500 מקרים בשנה, חיסון השפעת יכול להוסיף לכל היותר מקרה...

אחד מהמחקרים החשובים ביותר שיצאו בתקופה האחרונה על החיסון נגד קורונה של פייזר התפרסם ב24 בפברואר בכתב העת הכי ידוע ומכובד בעולם The New England Journal of Medicine. המחקר של קופת חולים כללית התבצע בראשות פרופסור רן בליצר ודר נעה דגן והשווה בין 596,618 מחוסנים ל-596,618 לא מחוסנים מכל סוגי האוכלוסיות. גברים ונשים, יהודים, ערבים, חרדים, כל הגילאים שאישרו להם להתחסן, נשים בהריון, אוכלוסיות בסיכון עם מחלות כרוניות מגוונות ועוד (הרשימה המלאה במחקר). תוצאות המחקר התבססו על מחוסנים במנה אחת לאחר 14-20 יום ומחוסנים בשתי מנות לאחר שבוע או יותר. בנוסף גם נבדקה היעילות מול הוריאנטים השונים. תוצאת המחקר: - היעילות במניעת המחלה לאחר מנה אחת היא 46% ולאחר שתי מנות 92% במקרים מתועדים (כלומר גם אצל חולים ללא סימפטומים אשר חיוביים ב-PCR).  - יעילות במניעת מחלה עם סימפטומים היא 57% לאחר מנה אחת ו-94% לאחר שתי מנות. - היעילות במניעת אשפוז היא 74% לאחר מנה אחת ו-87% לאחר שתי מנות. - היעילות במניעת מחלת קורונה קשה היא 62% לאחר מנה אחת ו-92% לאחר שתי מנות. - היעילות במניעת תמותה לאחר מנה אחת היא 72%. לא...

מקור הפוסט: https://www.facebook.com/groups/171810053014040?view=permalink&id=768601926668180 בנוגע להשפעת בארץ, יש במשרד הבריאות את כל הנתונים. לפי משרד הבריאות ואני מצטט. "אחוז החולים בשפעת מוערך בעונת החורף ב- 15% -5% מהאוכלוסייה. כלומר בין 400,000 ל 1.3 מיליון חולים בעונת החורף בשפעת בישראל. מספר האשפוזים הנובעים מסיבוכי שפעת בישראל מוערך בכעשרת אלפים בשנה, ומספר הפטירות הנגרמות מסיבוכי שפעת בארץ מוערך בכ - 400 ל-1000 בעונת שפעת. חיסון השפעת מצמצם את שיעורי הסיבוכים ואת מספר הפטירות כתוצאה משפעת." בנוגע ליעילות החיסונים כל שנה, יש את הנתונים השנתיים שמתפרסמים באתר בלינק הבא https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/Infectious_diseases/Flu/Pages/default.aspx שימו לב מצד שמאל למעלה יש את דוחות סיכום עונות שפעת. ניקח לדוגמה את הדוח של שנת 2017 https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Flu2016_2017.pdf נבדקו רק אחוז היעילות באוכולוסיה הכללית, לא נבדקה ההשפעה על מניעת האשפוזים (עוד על זה בהמשך עם מחקרים גדולים וטובים) היעילות מאוד מאוד משתנה משנה לשנה, פעם היעילות גבוהה...

מדובר רבות על חשיבות החיסון נגד רוטה, היעילות של החיסון ואיך הוא מוריד, מלבד את התחלואה במחלה, את התחלואה הכללית של מחלות המעיים. אך בלא מעט מקרים, נעזרנו במחקרים שנעשו בחו"ל. אך השנה, בפברואר 2020, התפרסם מחקר ישראלי בכתב העת הידוע Vaccine והראה את השינוי בתחלואה לפני ואחרי כניסת החיסון לשגרת החיסונים. המחקר נעשה על ידי פרופסור ח'יתאם מוחסן - אפידמיולוגית, מרצה וחוקרת בכירה באוניברסיטת תל אביב. ופרופסור אייל לשם - מומחה למחלות זיהומיות, מנהל המכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות בבית החולים שיבא תל השומר (ובעברו חוקר ב-CDC). המחקר נעשה בשיתוף משרד הבריאות והוא ככל הנראה מהגדולים שנעשו אי פעם בעולם על מועילות החיסון נגד רוטה כאשר מחקר ההתבסס על רשם האשפוז הלאומי של משרד הבריאות. במחקר נכללו כל אשפוזי השלשול בילדים עד גיל 5, בכל בתי החולים בארץ בין השנים 2002-2017. במחקר ראו את התוצאות הבאות: - שיעור אשפוזי רוטה ירד עד 89% לעומת התקופה של טרום החיסון בילדים צעירים עד גיל 5. - שיעור אשפוזי שלשול השנתי ירד עד 53% לעומת התקופה של טרום החיסון בילדים צעירים עד גיל 5.  ...

התפרסם במקור  בהארץ . נכון שאתם קמים טיפה קווצ'ים בבוקר עם אף מנוזל והרגשה כללית לא טובה ואומרים לעצמכם "אוי, אוף. כנראה יש לי שפעת קטנה "? אז זהו, שלא. אתם מצוננים, ומה שאתם חולים בו הוא מחלת חורף שדומה לשפעת אבל הרבה פחות מסוכנת ממנה. בניגוד לתפישה הנפוצה, לא כל צינון חורפי הוא שפעת. רוב מחלות החורף נקראות "הצטננות" (Common cold) או "זיהום של דרכי הנשימה העליונות" (Upper respiratory infection). אלה מחלות קלות יחסית, שנגרמות מסוגים שונים של נגיפים (וירוסים). הנפוץ שבהם הוא Rhinovirus, שיש לו יותר מ-100 "טיפוסים" שונים (אותו הנגיף אך במעטפת שלו יש חלבונים שונים) שגורמים לכ-50% ממקרי ההצטננות אצל מבוגרים וילדים. קיימים כמה נגיפים אחרים אך הם שכיחים פחות. בגלל מספרם הרב של הנגיפים הללו, מבוגרים ובני נוער חולים פעמיים עד ארבע פעמים בשנה בממוצע בהצטננויות שנמשכות כשבוע. ילדים מתחת לגיל שש חולים שש עד שמונה פעמים בשנה בממוצע, ובעונת השיא של המחלות, שנמשכת מספטמבר עד אפריל, המחלה יכולה להופיע אפילו פעם בחודש. התסמינים מגיעים בהדרגה בתוך ש...

שני מחקרים ענקיים (מטא-אנליזה) שהתפרסמו לאחרונה מראים שהחיסון נגד רוטה וירוס לא מעלה את הסיכון להתפשלות מעי! מחקר[1] סקירה סיסטמי ומטא אנליזה חדש שהתפרסם בכתב העת JAMA (עם Impact Factor של 51.273) באוקטובר 2019, הראה שהחיסון נגד רוטה וירוס אינו מעלה את הסיכון להתפשלות מעי כאשר החוקרים ביצעו השוואה מול פלסבו. החוקרים בדקו 25 מחקרים קלינים רנדומלים שבהם היו 200,594 משתתפים (104,647 קיבלו את החיסון, 95,947 שקיבלו פלסבו), ב-33 מדינות ב-4 יבשות, ונבדקו כל סוגי חיסון הרוטה הקיימים ובאף אחד מהם החוקרים לא ראו עליה בסיכון להתפשלות מעי בהשוואה לפלסבו עד 2 שנים אחרי מועד ההתחסנות! רוטה וירוס (מקור: Wikipedia) מחקר מטא-אנליזה נוסף[2] שהתבצע במכון קוקריין הנודע (מכון ללא מטרות רווח שמפרסם מחקרים רבים בנושא רפואה), הראה שהחיסון לא מעלה את הסיכון להתפשלות מעי בהשוואה לפלסבו. החוקרים בדקו 55 מחקרים שנעשו עם סה"כ 216,480 משתתפים. בנוסף, החוקרים ראו יעילות גבוהה של החיסון RV5 (אותו חיסון שניתן בארץ), במניעה של כ-92% מהמקרים של שלשולים קשים מאוד ומסכני חיים שנובעים ממחלת הרוטה במדינות ...

מחקר חדש שהתפרסם ב-9.11.19 מראה שחיסון שפעת לנשים הרות מגן על ילדיהן מפני שפעת ומפני הסיכוי להתאשפז עקב מחלת השפעת. המחקר, שהתפרסם בכתב העת המכובד The Journal of Infectious Diseases (אימפקט פקטור 5.186), בראשות Jemma L Walker הבריטית (אפידימיולוגית וחוקרת יעילות ובטיחות של חיסונים), הראה שחיסון נגד שפעת לנשים בהריון, הפחית באופן משמעותי את התחלואה בשפעת אצל תינוקות ב-6 החודשים הראשונים לחייהם כאשר אימהותיהן התחסנו נגד המחלה. החוקרים בדקו את היעילות של החיסון בעונות שפעת ספציפיות באופן כללי, והם גם בדקו את היעילות של החיסון נגד הזנים העיקריים שנמצאים בתפוצה. חשוב להדגיש, כל הנתונים הבאים מתייחסים ליעילות ההגנה של החיסון על התינוקות לאחר שהאימהות התחסנו בזמן ההריון. בהקשר של יעילות חיסון השפעת באופן כללי: יעילות של 66% במניעת המחלה בעונת 2013-2014. יעילות של 50% במניעת המחלה בעונת 2014-2015 עם יעילות זהה של 50% במניעה של התאשפזות. בהקשר של הגנה ספציפית נגד הזנים העיקרים: יעילות של 78% נגד H1N1 בעונת 2013-2014. יעילות של 60% נגד H3N2 בעונת 2014-2015. תת-זן H1N1 גורם לשפ...