מחקרים על חיסונים

אני מאמין שכולכם נחשפתם לאימרות שחיסוני השגרה עושים נזקים נוירולוגים לילדים, אז דברנו פה רבות למה חיסונים לא גורמים לאוטיזם, והראנו מחקרים עצומים שנעשו ומוכיחים שחיסונים בהחלט לא גורמים לאוטיזם. ואז נאמרת האמרה אבל יש עוד המון נזקים נוירולוגים אחרים. האם זה באמת כך? בשביל להבין זאת, בואו נדבר על מחסום דם מוח (blood brain barrier או BBB) בדרך כלל לא מזכירים אותו פה אבל יש לו תפקיד חשוב בהגנה על המוח. מטרת ה-BBB פשוטה, להוות מחסום והגנה לרקמת המוח באמצעות העברה סלקטיבית של חומרים. זהו מחסום מאוד יעיל (עוד על זה בהמשך) ואפשר לקרוא עליו בויקיפדיה למי שמתעניין או לקרוא את ההסבר שכתבתי בפוסט אחר . ראיתי לא מעט טענות של מתנגדי חיסונים, על כך שאסור לתת לילד קטן חיסון כי ה-BBB לא מפותח אצל התינוקות. הטענה ש-BBB לא מפותח דיה עד אחרי הלידה הייתה טענה שחשבו שהיא אפשרית ולמיטב הבנתי הייתה דיי רווחת בקהילה המדעית ואפילו בספרי הלימוד (חשבו שיש קשר לתאים מסוג אסטרוציטים שממשיכים להתפתח אחרי הלידה) עד שנת 2010 שחוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ומאוניברסיטת קליפורניה הגיעו למסקנה שה-BBB מסתיים ...

כולם מכירים את החיסון לחצבת, אחד החיסונים החשובים שפותח בשנות ה-60 של המאה הקודמת לראשונה על ידי על ידי John Franklin Enders ו-Thomas Chalmers Peebles [1]. מאז עבר גלגולים רבים, השתכלל ונוסף לחיסון המרובע (MMRV) או המשולש (MMR) שפותח על ידי Maurice Hilleman (שפיתח גם את החיסון לחזרת בעזרת לקיחת דגימה מהזן שהדביק את הבת שלו במחלה. הזן נקרא על שם הבת שלו Jeryl Lynn), אבל העיקרון אותו עיקרון, למנוע את מחלת החצבת. Measles morbillivirus נגיף החצבת, הוא נגיף רנ"א חד גדילי ממשפחת ה- Paramyxoviridae והוא מדביק בני אדם בלבד. נגיף זה הוא ככל הנראה הנגיף המדבק ביותר בעולם [2]. על מנת למנוע מגפה, צריך שכ-95% מהאוכלוסייה תהיה מחוסנת נגד הנגיף עד הגיל שבו מתחילים בית ספר יסודי [3]. אם כל העולם יגיע לכ-95% חסינות ככל הנראה האנושות תמגר סופית את הנגיף מעל פני האדמה כמו שקרה עם האבעבועות השחורות בשנת 1980 עקב מבצע חיסונים אינטנסיבי [4]. מכיוון שאדם שחולה בחצבת, מדבק כ-4 ימים לפני הופעת הפריחה ועד כ-4 ימים לאחר הופעת הפריחה [5] והווירוס עובר באוויר והינו עמיד מאוד ויכול ...

בתקופה האחרונה, עולות לא מעט שאלות בנוגע לחיסון החצבת, ועל ההבדל בין זן הבר (כלומר הזן שגורם למחלה), לבין הזן של החיסון. אז החלטתי לכתוב בקבוצה הסבר מנומק על הנושא. יש את הפסקה הראשונה שנותנת הסבר בסיסי, ויש את החלק השני שהוא למיטיבי לכת. אני מקווה שזה קצת יבהיר את המצב. כל מה שאני כותב לקוח מהספר של פלוטקין שנקרא Vaccines שהוא ה-טקסט בוק לצוותים הרפואיים בנוגע לחיסונים.  אז מה מיוחד למשל בזן החיסון של החצבת? כשבודדו את הוירוס במאה שעברה, גרמו לוירוס להדביק תאים לא אנושיים של תרנגולת, הוירוס עבר מספר רב של מחזורי חיים, והוא השתנה בכך שכאשר הוא יוצא מהתא של התרנגולת, הוא יוצא עם שוני בחלבוני המעטפת. אז למה זה טוב וחשוב לנו? השוני במבנה המעטפת הופך את הוירוס ללא יעיל בהדבקה של תאיים אנושיים והוא לא מצליח לחדור לתאים ולהתחלק מהר ובכך מערכת החיסון יכולה בקלות לחסל אותו וללמוד אותו ולפתח חסינות נגדו. כלומר, במקום שיהיה לנו חייל ביחידה מובחרת, יש לנו חייל עיוור, חרש, ללא גפיים. כלומר מאוד מאוד מוגבל.  ההסבר למיטיבי לכת: וירוס החצבת , הוא Morbillivirus, ממשפחת...

כאשר מדברים על חסינות העדר, בין היתר מזכירים את החשיבות בלהגן על ילדים/מבוגרים שאינם מוגנים כי הם אינם יכולים להתחסן. ילדה בת שנתיים מסרביה, נפטרה מסיבוכים של מחלת החצבת מכיוון שלא יכלה להתחסן עקב תסמונת גנטית שנקראית סנדרוםAutoimmune polyendocrine syndrome type 1 (APS-1 שפוגעת באיזון ההורמונלי של הגוף. הילדה אושפזה בבית חולים בסרביה במטרה לקבל טיפול שיעלה את רמת הסידן הנמוכה שהייתה לה. היא התאשפזה ליד ילד חולה חצבת ונדבקה. כנראה לא ידעו שהילד חולה בחצבת כי הוא לא הראה תסמינים של חצבת (חולים בחצבת מדבקים כ-4 ימים לפני הופעת הפריחה ועד כ-4 ימים לאחר היעלמות הפריחה). ואז אני נזכר במשפטים של מתנגדי חיסונים שטוענים שזה לא בעיה שלהם שילדים שלא יכולים להתחסן, ימותו בעקבות מחלות ברות חיסון כי אין דבר כזה חסינות עדר... בסרביה יש מעל 3800 מקרי חצבת עקב ירידה בכיסוי החיסוני (בעקבות מתנגדי חיסונים) מאז תחילת ההתפרצות באירופה. סה"כ 13 בני אדם נפטרו, אחת היא הילדה בפוסט, 2 נוספים היו בני 2 ו-4. ********אזהרת טריגר - בלינק יש תמונות של הילדה החולה עם...

נכון אתם מכירים את המשפט "יש מחקרים?". אז בואו נדבר על זה בהקשר של חיסונים. בעולם המחקר של החיסונים בוצעו מחקרים על מיליוני בני אדם וראו תוצאות חד משמעיות לטובת החיסונים, אך לא מעט פעמים, אנו שומעים ממתנגדי החיסונים ש"יש מחקרים שמראים אחרת". כאשר פונים ושואלים את מתנגדי החיסונים מה הם אותם מחקרים, לרוב יש התחמקויות ונאמרים טענות שקריות כאלו ואחרות, אך יש פעמים שכן יש הפניה למחקרים. רוב המחקרים, לא תמיד מדברים על בדיוק אותו נושא. כמו כן, יש לא מעט מקרים שהמתנגדים קוראים רק את האבסטרקט של המחקר בלי באמת לקרוא את התוכן, וכאשר מגיעים לתוכן מבינים שאין קשר בין מה שהם טוענים למה שכתוב במחקר. אך מה עם אותם מחקרים שטוענים שחיסונים גורמים נזק? שממש כתוב שחור על גבי לבן במחקר שיש קשר. שיש נזק כלשהו שנגרם עקב החיסונים, אז פה צריך להבין איך להסתכל בעין ביקורתית על מחקרים. אני כבר 5 שנים באקדמיה ויצא לי להתקל בהמון מחקרים במסגרת לימודי הביולוגיה והרפואה. יש מחקרים באמת פורצי דרך, שנעשו על ידי צוות מוכשר וחכם והיה שימוש בשיטות מחקר מתקדמות ומעניינות. כמו כ...

תגובה שכתבתי בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" לשאלות שהועלו על ידי תמר לזר. https://www.facebook.com/groups/171810053014040/permalink/958544441007260 ד"ר המפריז מאוד טועה ומטעה, חיידק ה-Clostridium tetani נמצא לא מעט במחזור חייו כנבג (spore) ולכן הוא עמיד מ-א-ו-ד. כאשר הנבג נכנס לפצע גם אם נשפוך לתך הפצע כמויות אדירות של חומרים מחטאים, נשטוף וכו', הנבג יעמוד בזה. ברגע שהוא נכנס לרקמה פצועה שעוברת את הרקמה הסאבקוטאנית, הנבג יכול להתפתח יופי ללא הפרעה ולהפוך לחיידק פעיל. לכן אין קשר רק לנמק או פציעה עמוקה שלא מגיע אליה חמצן. זה אימרה ממש לא נכונה ולא מדוייקת בלשון המעטה. 1. לא אוכל לתת לך תקציר בעברית, כי רוב השפה המדעית והמחקרית היא באנגלית. מה שכן, אוכל להבהיר שחיסוני הטטנוס הראשונים שאז לא היו ביחד עם דיפתריה, פותחו והשתכללו עוד בתחילת המאה הקודמת, קצת לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה. החיסון המשולב של דיפתריה וטטנוס פותח למעשה בשנת 1927. המחקרים הראשונים ראשונים לאחר שנעשו על בעלי חיים, נעשו על חיילים. אחד המחקרים הגדולים ביותר היו על חיל הנחתים האמ...