"יש מחקרים לכאן ולכאן", האומנם?

נכון אתם מכירים את המשפט "יש מחקרים?". אז בואו נדבר על זה בהקשר של חיסונים.
בעולם המחקר של החיסונים בוצעו מחקרים על מיליוני בני אדם וראו תוצאות חד משמעיות לטובת החיסונים, אך לא מעט פעמים, אנו שומעים ממתנגדי החיסונים ש"יש מחקרים שמראים אחרת".
כאשר פונים ושואלים את מתנגדי החיסונים מה הם אותם מחקרים, לרוב יש התחמקויות ונאמרים טענות שקריות כאלו ואחרות, אך יש פעמים שכן יש הפניה למחקרים.

רוב המחקרים, לא תמיד מדברים על בדיוק אותו נושא. כמו כן, יש לא מעט מקרים שהמתנגדים קוראים רק את האבסטרקט של המחקר בלי באמת לקרוא את התוכן, וכאשר מגיעים לתוכן מבינים שאין קשר בין מה שהם טוענים למה שכתוב במחקר.
אך מה עם אותם מחקרים שטוענים שחיסונים גורמים נזק? שממש כתוב שחור על גבי לבן במחקר שיש קשר. שיש נזק כלשהו שנגרם עקב החיסונים, אז פה צריך להבין איך להסתכל בעין ביקורתית על מחקרים.
אני כבר 5 שנים באקדמיה ויצא לי להתקל בהמון מחקרים במסגרת לימודי הביולוגיה והרפואה. יש מחקרים באמת פורצי דרך, שנעשו על ידי צוות מוכשר וחכם והיה שימוש בשיטות מחקר מתקדמות ומעניינות.
כמו כן, יש גם מחקרים שהם כל כך גרועים, מסולפים ונעשו בצורה כל כך חובבנית שהם פשוט פח.

אסביר, דבר ראשון כשמסתכלים על מחקר שפורסם צריך להבין איפה הוא פורסם, יש כתבי עת בעולם המדעי שהם מהשורה הראשונה, שחוקרים רבים משקיעים שנים על גבי שנים כדי שמחקריהם יעברו את הביקורות הקשוחות של עמיתיהם למקצוע (peer review), לא מעט פעמים יקטלו אותם, יגידו כמה המחקר שלהם גרוע וכמה הם צריכים לשפר את המחקר, עד שהמחקר יגיע בסוף למנוחה ונחלה ויפורסם בכתב עת איכותי וטוב.
לדוגמא New England Journal of Medicine, אחד מכתבי העת הידועים בעולם עם Impact factor הגבוה בעולם של 72.406. זהו ציון שניתן לכתב העת, המבוסס על כמות הציטוטים שעשו למחקר שפורסם באותו כתב העת והוא מדד לאיכותו.
מצד השני לעומת זאת, יש לא מעט כתבי עת עם impact factor נמוך מאוד שמפרסמים לא פעם ולא פעמיים, מחקרים שגורמים לאנשי המדע להרים גבה ולשאול את עצמם איך לעזאזל פרסמו את אותו מחקר.
ניקח לדוגמה למחקר שמתנגדי חיסונים מתים עליו שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Journal of Toxicology and Enviromental Health בעל Impact factor נמוך מאוד - 1.733.
המחקר נקרא Hepatisis B vaccination of male neonates and autism diagnosis, NHIS 1997-2002.
לינק למחקר: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21058170
מחקר זה, טוען שילודים זכרים שחוסנו בחיסון נגד הפטיטיס B בעלי סיכון פי 3 להיות מאובחנים כאוטיסטים, בעיקר אם הם לא לבנים. אוקי אז הפצצה הוטלה, לפי המחקר החיסון גורם לאוטיזם, הלא כן? למה העיתונות לא רעשה וגעשה? למה ארגוני הבריאות לא הפסיקו עם נתינת החיסון? הרי המחקר טוען שהנה, יש הוכחה לכך שהחיסון גורם לאוטיזם, אז זהו, שלא.

בואו נעזוב את הידע שלנו שאוטיזם הוא מולד ובעל מרכיב גנטי משמעותי ונבחן לעומק את אותו "יש חיסון".
שני החוקרים (שאחד מהם פירסם כמה מחקרים שעוררו סימני שאלה), בחנו מידע לאחר הצלבה של הפטיטיס B ואוטיזם מסקרים שנעשו משנת 1997 עד שנת 2002 אצל ילדים בגילאי 3 עד 17. המידע מגיע מה-National Health Interview studies שהוא סוג של סקר שנתי שמפורסם על ידי ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות האמריקאי), המידע פתוח ונגיש לחוקרים.
עד פה בסדר.
עכשיו נשאלת השאלה, מהו מספר המדגם או כמה ילדים בדקו. קבוצת האוטיזם הייתה בת 33 ילדים ש-9 מהם קיבלו חיסון להפטיטיס B. לעומת שימו לב, 1258 ילדים שיקבלו חיסון הפטיסיס B מתוך 7455 ילדים שהם לא אוטיסטים.
מבינים את ההבדל במדגם? הכמות של הילדים האוטיסטים היא כל כך קטנה שאין לי מושג איך אפשר לצאת בהצהרות שכותבי המחקר יצאו באופן לא אחראי ולא מדעי. בשום כתב עת שמכבד את עצמו לא היו מאשרים מחקר עם נתונים כל כך לא איכותיים שמשתמשים במדגם כל כך קטן.
אבל בסדר, נגיד שגודל המדגם לא מייצג, בואו נסתכל על איך בוצעה ההשוואה. ההשוואה הייתה בין ילדים שנולדו בשנות ה-80 (שאז לא נתנו חיסוני הפטיטיס) לבין ילדים שנולדו בשנות ה-90 (שכן התחילו לתת חיסונים) ואז הם טענו שיש הבדל ועליה באוטיזם בעקבות החיסון. הם לא לקחו בחשבון אלפי פקטורים שונים, הם לא השווה בכלל בין אותה אוכלוסיה ואותם שנים, הם לא לקחו בחשבון למשל את ההתפתחות ביכולת האבחון של אנשי המקצוע ועליית המודעות, בקיצור, השתמשו במידע באופן מאוד מאוד חלש והגיעו למסקנה ללא בסיס מדעי חזק כלל.
אם זה עדיין לא משכנע אתכם אז אפשר גם להתייחס לאופן בו בחנו את המדגם, הילדים אוטיסטים חולקו לקבוצות קטנות יותר באופן לא ברור מדוע, חלוקה זו הורידה עוד יותר את גודל המדגם בחלק מהתוצאות והיטה את התוצאות הסטטיסטיות לטובת הטענה של החוקרים.
זה משהו שהוא big no no, הטייה מכוונת של התוצאות על ידי שינוי המדגם? לא מתקבל לעולם בעולם המדעי.
אם שמים לב למשל לקבוצות ניתן לראות אם אתה במשפחה חד הורית או אמא עם השכלה תיכונית אתה בעל סיכון גבוה יותר להיות אוטיסט מאשר חיסון להפטיטיס B. קשה לקחת את התוצאות ברצינות ששמים לב לאופן שבו בוצע המחקר.

אז בפעם הבאה שאומרים לכם "יש מחקרים", תראו איפה פורסם המחקר, מי פרסם את המחקר, מה הם השיטות, האופן שבו בוצע המחקר, מה גודל המדגם וכו'. יש אלפי מחקרים איכותיים וטובים שמראים לנו כמה החיסונים בטוחים ובאמת מצילי חיים, אל תתנו למתנגדי החיסונים לערער את הידע האדיר שצברנו בשנים האחרונות על החיסונים וממש אל תתנו למחקרים ברמה ירודה לערער אתכם, הם בטח לא מערערים אותי.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סקירת חקר החיסונים לפני ואחרי שיווקם, שילוב חיסונים, ההבדל במינונים והשימוש בפלסבו

מחקרי בטיחות על חיסונים

שאלות ותשובות בנוגע לחיסון נגד דלקת קרום המוח (Bexsero)

המחקר הדני החדש שמצא (שוב) שאין קשר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם