תשובות לשאלות של תמר לזר על חיסון הטטנוס, מלחי אלומיניום, הטיפול לאחר נשיכת בע"ח בילד מחוסן ולא מחוסן, מחקרי בטיחות ועוד..

תגובה שכתבתי בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" לשאלות שהועלו על ידי תמר לזר.
https://www.facebook.com/groups/171810053014040/permalink/958544441007260

ד"ר המפריז מאוד טועה ומטעה, חיידק ה-Clostridium tetani נמצא לא מעט במחזור חייו כנבג (spore) ולכן הוא עמיד מ-א-ו-ד. כאשר הנבג נכנס לפצע גם אם נשפוך לתך הפצע כמויות אדירות של חומרים מחטאים, נשטוף וכו', הנבג יעמוד בזה. ברגע שהוא נכנס לרקמה פצועה שעוברת את הרקמה הסאבקוטאנית, הנבג יכול להתפתח יופי ללא הפרעה ולהפוך לחיידק פעיל. לכן אין קשר רק לנמק או פציעה עמוקה שלא מגיע אליה חמצן. זה אימרה ממש לא נכונה ולא מדוייקת בלשון המעטה.

1. לא אוכל לתת לך תקציר בעברית, כי רוב השפה המדעית והמחקרית היא באנגלית. מה שכן, אוכל להבהיר שחיסוני הטטנוס הראשונים שאז לא היו ביחד עם דיפתריה, פותחו והשתכללו עוד בתחילת המאה הקודמת, קצת לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה. החיסון המשולב של דיפתריה וטטנוס פותח למעשה בשנת 1927. המחקרים הראשונים ראשונים לאחר שנעשו על בעלי חיים, נעשו על חיילים. אחד המחקרים הגדולים ביותר היו על חיל הנחתים האמריקאי ביפן שבהם ראו שאף לא חייל אחד שחוסן לקה בטטנוס, לעומתם ראו מקרים רבים של שבויים יפנים שמתו או נפגעו קשה מהמחלה. כמות מחקרי הבטיחות הם בלתי נגמרים, צריך לזכור שזה חיסון מאוד מאוד ותיק ולכן יש כמות באמת עצומה של מחקרי בטיחות, יעילות וכו'.
כנראה יקח לי יותר משבוע ואף שבועיים בשביל להביא את כל המחקרים המדוייקים ולתת לך תקציר על כל מחקר ומחקר (רק ליתר הבנה של סדרי הגדול, באחד מספרי הרפואה העיקריים שקשורים לחיסונים שנקרא Vaccines וכתב על ידי בכירי המדענים בעולם, הערך על החיסון הוא בסביבות 850 רפרנסים של מחקרים לאורך ההיסטוריה, מטא אנליזות, ספרים וכו'). אפילו Tdap שהוא יחסית חדש, כבר עבר מזמן מיליונים של בני אדם שנחקרו בהקשר של בטיחות וחסינות, אם זה ילדים, נשים בהריון, וכו'. כן אוכל להביא מחקרים ספציפיים וחדשים אם זה מעניין אותך או מטה אנליזה.
אבל באמת באמת שזה לא נגמר, מספיק לכתוב ב-google scholar tdap safety ואת תקבלי כמויות אדירות של תוצאות. את תעדיפי נייר עמדה של ארגוני הבריאות? יותר יעזור לך?

2. כן בטח, ב-CDC, ב-WHO, בספרי הלימוד. אם זה תופעות לוואי קלות או קשות (adverse effect).

3. יש מלחי אלומיניום, כמו בכל חיסון מומת. פרופיל מלחי האלומיניום ידוע ונחקר עוד מתחילת המאה הקודמת, זה כנראה אדג'וונט הכי נחקר וידוע בהקשר של אדג'וונט לחיסונים. פעם בחיסונים הישנים היו שאריות של פורמילדהיד בכמויות מזעריות שכמעט בלתי ניתן למדוד אותם (כך ניטרלו את החיידק ואת הרעלן שלו). היום בחיסונים החדשים פורמילדהיד כנראה לא קיים כי היכולת לעשות הפרדה בין מולקולות היום היא ברמה של אטומים בודדים אז אין שום בעיה להפריד פורמילדהיד מהתמיסה. בנוסף, בכמויות שהיו בחיסונים הישנים, הם אפילו לא הגיע לפרומיל של הפורמילדהיד שאנו מייצרים מדי יום בתהליכים מולקולרים מגוונים כגון ביטוי גנים, תהליכים רבים שקשורים למטבוליזם וכו. אנחנו מייצרים בממוצע בערך 40 גרם של פורמילדהיד ביום. בחיסונים הישנים נכתב שהם לא מגיעים אפילו ל-100ppm שזה parts per million, 1mg/1,000,000mg זה למעשה 1ppm, אז אפשר להבין על סדרי גודל מזעריים מאוד מאוד.

4. לרוב בנשיכת חיה (ואפילו בן אדם) לא תופרים את החתך כי יש חשש עצום לזיהום הפצע, אז לפעמים אין ברירה אלה לשלוט על הדימום ולעשות שטיפה אינטנסיבית עם מים בשביל לשטוף את החתך ממזהמים, לאחר מכן ניתן טיפול אנטיביוטי בהתאם שהוא משתנה בין חיה לחיה (יש המון פתוגנים מלבד טטנוס). ללא מחוסן ניתן חיסון פאסיבי שהוא למעשה תוצר דם שמורכב מנוגדנים שמחזיקים בממוצע כ3 שבועות. בנוסף ניתן גם חיסון אקטיבי רגיל. אצל מחוסן, לא ניתן שום חיסון למעט מקרים שבהם עברו 5 שנים מינימום מאז החיסון האחרון.

5. חברות התרופות לרוב עושות מחקרים קליניים, ומחקרים אחרי הפצה (נקרא גם stage 4), אבל רוב המחקרים שנעשים לאחר הפצה הם מחקרים של חוקרים עצמאיים, אוניברסיטאות, גופי רגולציה, ארגוני בריאות, גופי בריאות ללא מטרות רווח (אחד הידועים הוא ארגון קוקריין) וכו'. מחקר פחות מחמיא? אפשר להסתכל למשל על מחקרים אחרי הפצה שהיו לחיסון הרוטה הראשון, במחקרים עלו על מקרים של התפשלות מעי בכמות כזו שהבינו שהסיכונים לא עולים על התועלת וגנזו את החיסון ופיתחו חיסון בטוח יותר. אפשר לקחת למשל את הוועדה מייעצת של ה-CDC לחיסונים שנקראית ה-ACIP. כולה מורכבת מאנשים ומדענים בכירים, שאסור שאף אחד מהם יקבל תקצוב או כסף מחברות התרופות, הוועדה מורכבת מעשרות מדענים. היא פתוחה לציבור, כל הישיבות שלהם מועלות ליוטיוב בדף של ה-CDC, הפרוטוקולים פתוחים וזמינים להורדה, כל אדם יכול לדבר שם או לשבת ולהקשיב לוועדה, הוועדה דנה מדי כמה חודשים במחקרים חדשים, צולבים את אנשי חברת התרופות ואם משהו לא נראה להם הם ממש לא מהססים להגיב.
בנוסף כל כתב עת שמכבד את עצמו, בורר את המחקרים ברמה שאם מחקר נראה מסריח או חשוד הוא ממש לא מתקבל, זה למה מחקרים עם peer review כל כך קריטים.

6. כמו שכבר הזכרתי, יש המון גופים בלתי תלויים שמבצעים מחקרים הרבה זמן אחרי שהוא כבר מופץ. אתן לך לדוגמה את המחקר שביצע ארגון קוקריין בנושא שבדק את ההשפעה על ילודים שאימותיהם התחסנו, בהקשר של יעילות ובטיחות:
https://www.cochrane.org/CD002959/PREG_vaccines-women-prevent-tetanus-newborn-babies

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סקירת חקר החיסונים לפני ואחרי שיווקם, שילוב חיסונים, ההבדל במינונים והשימוש בפלסבו

מחקרי בטיחות על חיסונים

שאלות ותשובות בנוגע לחיסון נגד דלקת קרום המוח (Bexsero)

המחקר הדני החדש שמצא (שוב) שאין קשר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם