על רוטה וירוס, זנים, מין ומה שביניהם.


שמתי לב שמרבים לטעון בקבוצה של מתנגדי חיסונים שרוטה וירוס בעל זנים שמגיעים ממקורות שונים, שהחיסון גם גורם למוטציות של ובכך הוא לא יהיה יעיל ועוד הרבה שקרים וטיעונים לא מבוססים אחרים, לפני שההר יוליד עכבר אני חושב שכדאי להסביר לקהל הרחב מהם בדיוק הזנים ומינים של הרוטה וירוס ולמה זה ממש ממש לא בעיה כמו שניתן בקלות לחשוב. יש סיכוי לא קטן, שבכלל לא תבינו על מה מדובר פה ולכן תמיד תרגישו חופשי לשאול שאלות, אנסה בכמיטב יכולתי לענות באופן ברור.

נתחיל מהתחלה, רוטה וירוס , הוירוס שתוצאותיו ממש ממש לא סימפטיות בלשון המעטה (בסוף הפוסט יש נתונים למי שרוצה), זוהה כגורם לשלשולים אצל ילדים קטנים עוד בשנת 1943 למעשה ממש זיהו אותו ונתנו לו שם בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת (יש טענות שקריות שעד לפני החיסון, זה היה וירוס לא מוכר).
וירוס זה הוא למעשה וירוס בעל 8 מינים שונים. מ-A עד H. המין שגורם לתחלואה הגבוהה ביותר (יותר מ-90%) אצל בני האדם הוא מין ה-A. מין A הוא מין בעל מספר זנים שונים. מהו זן אתם שואלים? זן (strain) הוא סוג של חלוקה מסוימת שהיא מרכיבה מין (species). מין מסוים כמו מין A, יכול להרכיב כמות גדולה של זנים שונים (ארחיב על כך בהמשך). עד פה מובן? יופי, עכשיו טיפה ניכנס יותר לעומק אבל ממש על קצה המזלג למי שאין שום רקע ביולוגי, קחו שלוק עמוק מהמשקה שלכם ובואו נתחיל.

רוטה וירוס הוא וירוס מסוג RNA דו גדילי, מה זה אומר? נתחיל מהתחלה, בגרעיני התאים של כולנו יש DNA שבו נמצאים הגנים שלנו שמורכבים מחזרות שונות של 4 נוקלאוטידים A, T G ו-C. אותם נקלואוטידים יכולים לחזור בחזרות שונות (רצף מסויים) ולמעשה מרכיבים את הגנים הייחודים לנו אך לא רק. יש המון גנים דומים אצל בני האדם ואף אצל החיות (עכברים ובני אדם בעלי זהות גנטית של כ-90%). לדוגמה גן מסויים לאנזים ספציפי שחשוב לנו הוא למעשה זהה אצל חיה או בן אדם אחר כלומר אותו רצף של נוקלאוטידים בדנ"א (זו הסיבה למה עושים בין היתר ניסויים על בעלי חיים עקב הזהות הגנטית המסויימת).

ה-DNA מורכב מ-2 גדילים, אותה תמונה ידועה שאנחנו לפעמים רואים באינטרנט או בטלוויזיה של דו-גדיל מסולסל הוא למעשה נוקלאוטיד A שמתחבר ל-T ונוקלאוטיד G שמתחבר ל-C.
כאמור יש יותר מדנ"א אחד, למעשה לבני אדם יש 23 זוגות של דנ"א דו-גדילי. מכל גדיל של דנ"א מסויים יוצא תעתיק של גנום ספציפי (אותם חזרות של הנוקלאוטידים) שהופך להיות RNA ואותו RNA עובר תרגום על ידי ריבוזומים שמתרגמים את הקוד הגנטי והופכים את RNA לחלבון ספציפי וייחודי, אותו חלבון יכול להיות אנזים מסויים שיודע להרכיב/לפרק מולקולות כאלו ואחרות או חלק מרקמת חיבור ועוד ועוד.
מי שרוצה יותר להעמיק יכול לפנות לוויקפדיה בעברית https://he.wikipedia.org/wiki/תעתוק_(ביולוגיה).
אם מישהו רוצה אף יותר להעמיק הוא יכול לפנות לוויקפדיה אנגלית
https://en.wikipedia.org/wiki/Transcription_(biology)
ומי שרוצה ממש להעמיק, יכול לעשות תואר שקשור לנושא.
אפשר גם לראות את הסרטון הבא שיכול טיפה לסדר את הראש https://www.youtube.com/watch?v=zwibgNGe4aY

עכשיו נחזור לרוטה וירוס. הרוטה וירוס כמו שאמרתי הוא וירוס מסוג RNA דו-גדילי, כלומר, יש לו 2 גדילים שמרכיבים את הגנום של הוירוס. הוירוס למעשה אם מסתכלים יותר לעומק, בעל 11 סגמנטים (כלומר 11 זוגות של RNA) שמקודדים ל-12 חלבונים שונים שנקראים VP (ממוספרים מ-1 עד 12). לא אכנס ואסביר על שאר החלבונים שיש בוירוס אבל יש שני חלבונים מאוד חשובים בוירוס שקשורים לתגובת מערכת החיסון שנקראים VP4 ו-VP7 והם אחראים לכך שגופנו יהיה מחוסן נגד הוירוס. אני אדבר עליהם בהמשך.

נשאלת השאלה האם הוירוס מדביק רק בני אדם? לא ולא! מינים שונים מדביקים גם יונקים אחרים כגון קופים, פרות ועוד. כלומר, A לא מדביק רק בני אדם!
כמו כן, המינים השונים יכולים להדביק גם ציפורים (למשל D F ו-G). אותם מינים שונים שמדביקים רק חיות, למשל H שמדביק חזירים, לרוב לא מדביקים בני אדם כי לכל מין הגנום שונה ולכן אופן ההדבקה שונה באמצעות חלבוני המעטפת. אף על פי כן יש מוטציות שגורמות לשינוי הגנום (כלומר הרצף של ה-A, T, G ו-C משתנה) והן מאפשרות לפעמים להדביק בני אדם או חיות אחרות (כאמור, כמו ב-A).

בואו נדבר ספציפית על מהם הזנים המרכיבים את הוירוס ובעיקר את מין A. יש המון זנים, חלקם שכיחים יותר וחלק שכיחים פחות. משנת 1996 עד 2005 חמישה זנים שונים של רוטה וירוס שנקראים G1, G2, G3, G4 ו-G6 היוו למעשה יותר מ-90% ממקרי ההדבקויות ברוטה וירוס אצל ילדים בארה"ב ומתוכם זן מסוג G1 היה ביותר מ-75% מהמקרים. למעשה כל זן של מין A בעל סרוטיפ שונה (כן סליחה, עוד מושגים אני מצטער). מהו סרוטיפ (serotype) הסרוטיפ הזה מתייחס ספציפית למבנה אנטיגני שונה שנמצא על מעטפת הוירוס, כלומר החלבונים שמקודדים לאנטיגנים (אותה מולקולה שמזוהה על ידי מערכת החיסון שלנו כפולש שצריך לייצר לו נוגדנים) בעל מבנה טיפה שונה אצל כל זן וזן. המבנה השונה של האנטיגן נגרם בגלל רצף נוקלאוטידים שונה בגנום של הזן.

עכשיו נוסיף עוד קצת יותר סיבוך לסיפור, בקלסיפיקציה של הזנים (ככה זה מדענים, אוהבים לפנק, לפנק, לפנק בשמות), מתייחסים ל-VP7 בתור סרוטיפ שנקרא G ול-VP4 בתור סרוטיפ שנקרא P. למה צריכים קלסיפיקציה? עקרונית הגנים של P ו-G יכולים לעבור ולהשתנות בין הוירוסים ובכך נוצרים לנו זנים חדשים.
לדוגמה, ניקח את זן G9[P8] שנעשה יותר שכיח לאחרונה בעולם. הוא מורכב מחלבון VP7 מזן G9 וחלבון VP4 מזן G8. מה זה אומר? שיש לו אנטיגנים קצת שונים וכאמור יש כל מיני קומבינציות אפשריות עקב כך (קומבינטוריקה מישהו?).

כפי שאתם מבינים זה דיי מסובך אבל מה שחשוב להבין שרוב הזנים השכיחים בעולם הם עדיין אותם זנים ולא בהכרח כולם עוברים כל כך בקלות מוטציות וזה שיש מוטציה בוירוס לא בהכרח אומר שהחיסונים לא יעילים כי עדיין, הזנים השכיחים הם מאוד מאוד מאוד שכיחים לעומת זנים אחרים שהם מאוד מאוד נדירים, אפרט על כך בהמשך אך לפני זה נדבר קצת על החיסון.

אז ממה מורכב החיסון שניתן בארץ? החיסון נקרא RotaTeq או RV5. והינו חיסון חי מוחלש. כלומר הסגמנטים (RNA, זוכרים?) שקשורים לפתוגניות שלו עברו שינוי גנטי והוא לא גורם למחלה. זהו חיסון שמורכב מ-5 זנים שונים שעברו reassortment )שילוב של גנים שונים באמצעות הנדסה גנטית) שמקורם ממין A. ובכך מתבטאים על מעטפת הוירוס המוחלש חלבוני ה-VP7 מקורם מסרוטיפים שונים (G1, G2, G3 או G4) מרוטה וירוס מזן שמדביק בני אדם וחלבוני VP4 מזן שמדביק פרות G7 (או P7). בנוסף יש גם חלבון VP7 מזן שמדביק פרות (G6) עם VP4 שמדביק בני אדם (P1A). מסובך? כן, אם לא הבנתם, לא נורא. מה שחשוב להבין שנוצר בעצם חיסון מאוד יעיל שיכול להגן מפני זנים שונים ונפוצים.

עכשיו אחרי שיש לכם טיפה מושג על הנושא בואו נדבר על מחקרים (איך אנחנו אוהבים מחקרים!)
בשנת 2013 פורסם ב-CDC מחקר שבוצע בברזיל https://wwwnc.cdc.gov/eid/article/19/11/12-1407_article. זה מחקר מאוד טכני ולא הכי פשוט להבנה אז אתן לכם תקציר קל.
החוקרים בדקו 27 זנים שנלקחו מילדים מחוסנים ולא מחוסנים, כ-3852 ילדים סך הכל. החוקרים ראו שיש 3 זנים חדשים שעברו שינויים ומורכבים מגנים שונים, ליתר דיוק ראו אצל ילד אחד בלבד לא מחוסן שחלה ברוטה וירוס, גן שמקורו מחיסון שלא ניתן בארץ (בארץ ניתן חיסון רוטהטק RV5 והם דיברו ספציפית על חיסון RV1 שנקרא רוטהריקס). זן זה היה עם גן של VP1 שזהה 100% ברצף הגנטי שלו לרצף שנמצא בחיסון הניתן בברזיל. הם נתקלו בעוד זן שהיה משולב עם גנים מזן שמקורו מאוסטרליה וזן שמקורו מהחיסון. זן שלישי שהם מצאו היה אצל ילד שקיבל חיסון אחד בלבד ולא היה מכוסה בצורה אופטימלית, כנראה נדבק. הזן שהוא נדבק ממנו היה משולב משני זנים אחרים שלא קשורים לחיסון.

אז מה החוקרים ראו? הם ראו שככל הנראה שנוצרו זנים חדשים (זה לא חדש, כמו שציינתי מקודם יש מוטציות וזנים חדשים שמופיעים כל הזמן) ויתרה מכך, שניתן חיסון מוחלש שגרם להדבקה של ילד אחד לא מחוסן עם זן חדש שחלקו מגיע מהזן המוחלש של החיסון. האם זה בעייתי והאם זה מסוכן? בואו נגיד שמתנגדי החיסונים עשו מזה מטעמים ואומרים “הנה יש לכם הוכחה חיה שהחיסונים עושים מוטציות והחיסון לא יכול להגן עליכם!"
האמנם? האם זה שיש זנים חדשים מאותו מין זה כזה בעייתי? האם הופעה של זן חדש באמת ישנה את החסינות של הילדים?
לא ממש, איך אני יודע? בדקו זאת!

יש כמה דוגמאות אבל אחד האחרונים שראיתי מקורו ממחקר גדול שעשו בניקרגואה https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27059346 בשנת 2016. החוקרים העלו את השאלה הם החיסון מסוג רוטהטק (שניתן בארץ) יהיה יעיל למרות שידוע שיש יותר מ-60 זנים לרוטה וירוס (כאמור יש המון קומבינציות)?
המחקר בדק שתי קבוצות שונות בנות 1178 ו-1082 ילדים מול קבוצת ביקורת של 4927 ילדים ובדקו האם זנים שונים יכולים לגרום לחיסון להיות לא יעיל, ומה הם מצאו? שאין שום בעיה, החיסון עדיין מגן על הילדים למרות הזנים השונים (כאמור הזנים השכיחים עדיין...שכיחים!). אף על פי כן הם כן ראו שיש ירידה ביעילות החיסון ככל שהילדים גדלים. או בקיצור, זה שיש זנים שונים או חדשים לא אומר שהחיסון לא יעיל, ואחרי שהסברתי לכם ונתתי טיפה רקע אני מקווה שאתם מבינים מדוע.

העסק הזה מסובך, אפילו מסובך מאוד, צריך שנים רבות של לימודים וידע תיאורטי בשביל להבין את הבסיס שלא לדבר להתעסק במחקר ולחקור את הנושא לעומק. בנושא הזה יש המון אינטגרציה של כמות לא קטנה של חומר ממגוון נושאים, אפילו לא נכנסתי לפן הפתופיזיולוגי של הוירוס (כלומר איך הוא גורם לתסמיני המחלה). אני ניסיתי כמיטב יכולתי להסביר פה את הנושא וטיפה לתת לכם ידע נוסף. יש סיכוי גדול שטעיתי במספר דברים, לכן אשמח שאנשי המקצוע יתקנו אותי במידת הצורך.

לסיכום, אני כתבתי את הפוסט הזה רק כדי לתת לך הצצה לעבר העולם המדעי מאחורי החיסונים, רציתי שתראו שיש בנושא הספציפי הזה של שעות על גבי שעות על גבי שעות במשך המון שנים של מחקר קשה, חוקרים מבריקים והרבה הרבה רצון להגן על ילדיכם באמצעות מדע טהור וזה רק קצה הקרחון. כמו כן, זה רק מראה לכם שהנושא ממש לא פשוט כמו שמתנגדי החיסונים מציגים, רובם בכלל לא מבינים על מה הם מדברים והם פשוט עושים נזק לילדיכם, "לחקור" כל מיני אתרים שאומרים שקרים ממש לא אומר שהם באמת חוקרים. כפי שאתם מבינים, זה הרבה יותר מסובך מכך. אז בפעם הבאה שאומרים לכם לחקור לעומק תבינו שהם סתם מחרטטים אתכם ולחקור זה טיפה יותר מסובך ממה שאומרים. אנא פנו לרופאים שלכם או שתשאלו את אנשי המקצוע בקבוצה שאלות וננסה כמיטב יכולתנו לענות לכם ולעזור לכם להבין.

למי שרוצה לקרוא יותר לעומק על הוירוס יש ערך מעולה בויקפדיה שנכתב על ידי מיקרוביולוג בריטי עם עזרה של אנשי מקצוע אחרים וטובים, אותו ערך עבר peer-review (!), הוא אקדמי לכל דבר ובעל מידע רב.
הלינק הרגיל לויקפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/Rotavirus
הלינק לויקפדיה המדעית https://en.wikiversity.org/wiki/WikiJournal_of_Medicine/Rotavirus
לאנשי מקצוע ולמתעניינים בדבר שרוצים אתר טוב שמאגד את המבנה הגנומי של הוירוס להלן הלינק הבא https://viralzone.expasy.org/107?outline=all_by_species


נ.ב.
על החשיבות בחיסון הרוטה הרחבנו פעם ופעמיים אך תמיד כדאי להזכיר זאת.
החיסון יכול למנוע אישפוז של ילדיכם עקב אחת המחלות המדבקות בעולם לפני הגעת החיסון. הנתונים העולמיים בספרות הרפואית והמחקרית מראים שכמעט כל הילדים בעולם נחשפו בשלב מסויים בחייהם לוירוס וש-1 מתוך 293 ילדים (מכלל ילדי העולם) מת עקב המחלה, רובם ממדינות העולם השלישי.
כמו כן, חשוב לי להדגיש כמה החיסון בטוח. הסברנו לא פעם ולא פעמיים (וגם נשמח להמשיך להסביר) למה החיסון לרוטה וירוס בטוח ולמה מחקרים ענקיים שעשו ראו שהסיכון לתופעות לוואי כגון התפשלות המעי ממש ממש נדירות (1 ל-20,000 עד 100,000) וכמה הסיכוי להתפשלות המעי עקב הידבקות ברוטה וירוס גדולה בכמה סדרי גודל מהסיכוי לכך מהחיסון. יתרה מכך, מחקרים עדכניים וגדולים ראו שלכל היותר יש מקרה אחד או שניים נוספים של התפשלות מעי בשנה עקב החיסון מכלל מקרי התפשלות המעי כי ממילא התפשלות מעי מתרחשת בגילאים 4 עד 9 חודשים מסיבות רבות. אוסיף ואומר המוות מהתפשלות מעי בעולם המערבי הוא מתחת ל-0.1%, מחקר גדול ועדכני ביפן ראה שהסיכוי למוות שם הוא 0.08%. חשוב לציין שהטיפול בבתי החולים הוא יחסית מאוד פשוט ומערב סוג של חוקן מיוחד לפתירת הבעיה, במקרים קשים פונים לניתוח שפותר את הבעיה.
מידע כללי על הרוטה וירוס והחיסון בעברית:

http://midaat.org.il/vaccine/rota/

מידע כללי על הרוטה וירוס והחיסון באנגלית:
https://www.cdc.gov/rotavirus/index.html

דף מקצועי של הרוטה וירוס בעברית:
http://midaat.org.il/articles/professional-information/info-rota/

מידע מקצועי של ה-CDC
https://www.cdc.gov/vaccines/pubs/pinkbook/rota.html

טל"ח

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סקירת חקר החיסונים לפני ואחרי שיווקם, שילוב חיסונים, ההבדל במינונים והשימוש בפלסבו

מחקרי בטיחות על חיסונים

שאלות ותשובות בנוגע לחיסון נגד דלקת קרום המוח (Bexsero)

המחקר הדני החדש שמצא (שוב) שאין קשר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם